התוכנית המבוטלת של אוקראינה לתקיפת שדות תעופה במוסקבה באמצעות רחפנים: מה שאנחנו יודעים

התוכנית לכאורה של אוקראינה לתקוף שדות תעופה ברוסיה באמצעות רחפנים

ויליאם ספנייל מתחיל בהסבר כי המבצע המדובר, שכונה "M&Ms", כלל תכנון של אוקראינה לשבש את פעולת שדות התעופה במוסקבה באמצעות נחילים של רחפנים מונחי בינה מלאכותית. רחפנים אלו היו גדולים יותר מרחפני קוואדקופטר בסיסיים אבל קטנים יותר מהרחפנים שהיו בשימוש בעבר בקמפיינים רחבים יותר שניהלה אוקראינה נגד מרכזי לוגיסטיקה, בתי זיקוק לנפט ומקומות מסחר כמו Wildberries. המטרה הייתה לשלוח מספר ניכר של רחפנים מאוקראינה כדי להעמיס על מערכות ההגנה האווירית של רוסיה ולבצע תקיפות מדויקות על תשתית קריטית בשדות התעופה.

לדברי ספנייל, המטרה העיקרית לא הייתה רק צבאית אלא גם כלכלית ופסיכולוגית. באמצעות הפגיעה בשדות תעופה המהווים מרכזים לעסקים ותיירות וגרימת נזק משמעותי, המבצע נועד להפוך את האפשרות לטוס בסביבת מוסקבה לבלתי אפשרית. דבר זה היה משבש את הפעולות של חברות תעופה מקומיות ובינלאומיות. התקווה הייתה לפגוע בביטחון של חברות גלובליות כמו Turkish Airways ו-Emirates מלהוציא או להפעיל טיסות למוסקבה או ממנה. אם חברות התעופה היו משתכנעות להפסיק טיסות בשל סיכוני ביטחון או חסימות ביטוחיות, כמו סיכון לפגיעה במטוסים ואיבוד כלי טיס, היו הכלכלה הרוסית עשויה לספוג פגיעה משמעותית.

ספנייל מוסיף כי תעשיות הדורשות השקעות הוניות דומיננטיות מסתמכות על ביטוח כדי לפעול, בין אם עבור מתקנים ובין אם עבור נכסים כמו מטוסים. ברגע שהטיסות האוויריות נתפסות כבלתי בטוחות בגלל פוטנציאל התקפה, ייתכן כי חברות הביטוח ימשכו את תמיכתן או יחריגו פעולות מלחמה, מה שיוביל לסיכון בלתי נסבל עבור חברות התעופה המסחריות. המתכננים באוקראינה האמינו שזה עשוי להכריח חברות תעופה לחדול מפעילותן במוסקבה או להעביר את פעילויותיהן למקומות אחרים ובכך לבודד את רוסיה כלכלית ולוגיסטית.

לפי דיווחים, המבצע הוקפא ביולי, במקביל לפיטוריו הלכה למעשה של שר הביטחון של אוקראינה, מיכאילו פדורוב, שהיה דמות מרכזית באסטרטגיות הקרביות היצירתיות של אוקראינה. באופן רשמי, אוקראינה מכחישה כי מבצע כזה היה אי פעם בתכנון.

הערכת היעילות והסיכונים של המבצע המוצע

ספנייל בוחן באופן ביקורתי את היעילות הפוטנציאלית של אסטרטגיית תקיפת הרחפנים. הוא מכיר בכך שמבצע שכזה היה ללא ספק זוכה לכותרות בינלאומיות, בדומה לתגובות שראו בעבר לאחר "מבצע קורי עכביש" של אוקראינה. נערכות השוואות מטאפוריות להתמקדות המכוונת שהיו לארגוני טרור בעבר בתעופה לאור משמעותה המסחרית והשפעתה הפסיכולוגית.

מבחינה כלכלית בלבד, הוא מסכים כי המבצע המוצע היה גורם לשיבושים רבים, שסביר להניח כי היו משפיעים על תגובת שרשרת פיננסית על חברות תעופה ועל תשתיות. נזקים בשדות תעופה, שהם חיוניים לעסקים ולתיירות, היו משפיעים על תעשיות רבות וגורמים לנזק לכלכלת רוסיה.

עם זאת, ספנייל מזהיר מפני ציפיות אופטימיות יתר. הוא מדגיש שגיאה נפוצה בהערכת מבצעים צבאיים: השוואת אירוע יחיד לרגע שסופו להכריע מלחמה. הוא מרמז כי סכסוכים אינם מסתיימים באמצעות מעשים בודדים אלא בעקבות שינויים במאזני הכוחות, דינמיקות של מיקוח ועלויות צפויות לכל אחת מהצדדים הנאבקים. אף שבהחלטת שדות תעופה במוסקבה עשויה לייצר לחץ זמני על רוסיה, לא היה סביר שמבצע כזה יוביל לסיום המלחמה, ולא היה פותר את המתח הגיאו-פוליטי הרחב יותר.

יתר על כן, ספנייל מונה שכבה נוספת של כוונה מאחורי תקיפת שדות תעופה במוסקבה: ההשפעה הפוטנציאלית שתהיה לכך על האוליגרכים, האנשים העשירים והמשפיעים ביותר ברוסיה אשר מסתמכים במידה רבה על טיסות. ההפרעה המוצעת עשויה הייתה בתיאוריה להפעיל לחץ על האוליגרכים לשכנע את ולדימיר פוטין לשקול מחדש את ערך המלחמה. עם זאת, ספנייל טוען כי מעמד האוליגרכים ממילא כבר מיואש מהמלחמה, בהתחשב בעומס הכלכלי שהיא גרמה להם. לדבריו, על מנת להפעיל לחץ יעיל, יהיה צורך להתמקד באותם מגזרים שמשפיעים ישירות על חלק רחב יותר מהחברה הרוסית, כמו שרשראות אספקה של תחנות דלק או רשתות הפצה קמעונאיות כמו Wildberries.

למרות הסתייגויותיו, ספנייל לא מבטל את הרעיון לחלוטין. שיבוש הכלכלה הרוסית ויצירת אנדרלמוסיה כללית במדינה נותרים יעדים בעלי ערך, גם אם הם אינם מסוגלים לחסל את הסכסוך. עם זאת, הוא מדגיש כי הסיכונים הכרוכים במבצע כזה משמעותיים.

אתגרים ביישום: שיקולים טכניים ואתיים

לפי ספנייל, אחת הקשיים המהותיים שעמדו מול הצעת ה־"M&Ms" הייתה האתגר הטכני להבטיח שכל מל"ט יפגע במטרה המיועדת לו בהצלחה. בעוד שמל"טים קטנים המונחים בידי בינה מלאכותית היו קשים יותר לגילוי והפלה, מטעני הנפץ הקטנים שלהם גם הגבילו את רמת הנזק שהם יכלו לגרום. בניגוד למבצעים קודמים שבהם תקיפת מיקומים קבועים כמו מחסנים או בתי זיקוק אפשרה למל"טים להסתמך על נתוני GPS משולבי תצלומי לוויין, הסביבה הדינמית של שדה התעופה מציבה אתגר מיוחד.

ספנייל מסביר שפגיעה במיקומים ספציפיים, כמו רחבות שדה התעופה, דורשת רמת מורכבות שונה. מעבר לקושי לפגוע בדיוק במטרות אלה, מבנים בשדה התעופה כגון רחבות אינם מתלקחים מטבעם, דבר שמקשה על גרימת נזק משמעותי. בנוסף, הוא מציין שגם כאשר פוגעים ברחבות שדה התעופה, הן אינן מהוות מטרות חמורות לפונקציונליות הבסיסית של שדה התעופה. טיסות עשויות להימשך גם על אף נזק לרכוש.

מטעמים אלו, מציין ספנייל, שהמבצע היה צריך להעדיף תקיפת כלי טיס עצמם בכדי להשיג שיבוש משמעותי. עם זאת, השמדת מטוסים מביאה עמה סיבוכים נוספים. בניגוד למבני שדה תעופה, מטוסים הם דינמיים ואינם קשורים לקואורדינטות GPS סטטיות. התוכנית כללה לכאורה פריסה של מל"טים עצמאיים שמסוגלים לזהות מטוסים ולפעול ללא פיקוח אנושי ישיר. עם זאת, הסתמכות על בינה מלאכותית במידה כזו משמעותית מעלה דגלים אדומים לוגיסטיים ואתיים, במיוחד מבחינת הבחנה בין כלי טיס צבאיים לאזרחיים או הבטחת אי פגיעה במטוסים מאוישים.

ספנייל מעלה גם את הסתמכותה האפשרית של אוקראינה על טכנולוגיות חיצוניות כמו רשת "Starlink" של SpaceX לצורכי התערבות אנושית בזמן אמת בשרשרת ההרג. אף שפתרון כזה יכול היה לשמר פיקוח אנושי, הוא מציין כי התנגדותו של אילון מאסק להשתמש ב־Starlink למטרות צבאיות הפכה אפשרות זו לבלתי אפשרית.

מבחינה אתית, ספנייל מדגיש את ההימור הגבוה שכרוך בנפגעים אזרחיים. הוא נזכר בתקדים של מתקפות ה־11 בספטמבר, ומדגיש את ההוקעה הבינלאומית לתקיפות על התעופה האזרחית. בעוד ששדות תעופה וטיסות אזרחיות באוקראינה נפגעו קשות במלחמה, דבר שמקטין את הסיכוי שאוקראינה תינזק מביקורת משפטית מערבית, סביר להניח כי שיקולים מעשיים על אודות פגיעה בחפים מפשע, כולל נוסעים בינלאומיים, השפיעו על ההחלטה לדחות את המבצע. בנוסף, תקיפת שדות תעופה אזרחיים יכולה לשמש עילה נוספת לרוסיה להחרפת מאמצי המלחמה באמצעות גיוס מחודש של כוחות צבא.

תפקיד הדינמיקה הפוליטית בדחיית המבצע

ספנייל מציע כי חשיפת תוכנית המל"טים מספקת תובנות חשובות על הדינמיקה הפוליטית הפנימית באוקראינה, במיוחד בהקשר לפיטורין של מיכאילו פדורוב. פדורוב זכה להכרה ציבורית על אסטרטגיותיו הלא שגרתיות, החל מהפגיעה בלוגיסטיקה הרוסית בחצי האי קרים ועד למתן תמריצים ליחידות צבאיות אוקראיניות למען הישגים אסטרטגיים. עם זאת, פיטוריו עוררו התנגדות משמעותית הן מקומית והן בינלאומית, במיוחד כאשר הנשיא וולודימיר זלנסקי הואשם בהדרת גורמים בעלי חשיבה חדשנית לטובת אסטרטגים מבוגרים בסגנון סובייטי.

ספנייל משער כי פיטוריו של פדורוב ודחיית מבצע שדה התעופה עשויים להיות מחוברים זה לזה. הוא מעלה את האפשרות שהדבקותו של פדורוב במבצע המל"טים המסוכן יצרה ניגוד עם זלנסקי, מה שהוביל בסופו של דבר להדחתו. לחלופין, ספנייל מעלה את ההשערה שתמיכתו הנחרצת של פדורוב במבצע שדה התעופה עשויה הייתה להיות הסיבה להדלפת התוכנית, אולי ניסיון של בעלי ברית של פדורוב להפעיל לחץ על אוקראינה לממש את האסטרטגיה.

בסופו של דבר, ספנייל מתאר את פדורוב כאסטרטג בעל יצירתיות עילאית שחסרה לו המומחיות הפוליטית לנווט בין השלכות רחבות של רעיונותיו. אף כי חדשני ו"פיקח", מבצע שדה התעופה דרש רמה של שיקול פוליטי ואסטרטגי שעשויה הייתה להיות מעבר ליכולתו של פדורוב כשר ביטחון. ספנייל מסיים את הסעיף הזה באזהרה מפני התעלמות מהשיקולים הפוליטיים הרחבים שמאחורי החלטות כמו עצירת מבצע מסוים או הדחת פדורוב מתפקידו. החלטות אלו עולות מעבר לתחום הטקטי ומושפעות מסבך עדין של עדיפויות צבאיות ופוליטיות.

מה נאמר, ובאיזו נקודה

הנקודות שהמאמר מציין, והרגע בהקלטה שבו מתייחס לכך. כל זמן למטה פותח את ההקלטה בנקודה זו.

• המבצע לכאורה, שכונה "M&Ms", כלל תכנון של אוקראינה לשבש את שדות התעופה במוסקבה באמצעות נחילים של רחפנים מונחי בינה מלאכותית. 00:51.
• רחפנים אלו היו גדולים יותר מרחפני קוואדקופטר בסיסיים אבל קטנים יותר מהרחפנים שהיו בשימוש בעבר בקמפיינים רחבים יותר שניהלה אוקראינה נגד מרכזי לוגיסטיקה, בתי זיקוק לנפט ומקומות מסחר כמו Wildberries. 00:51.
• מטרת המבצע הייתה לשלוח מספר ניכר של רחפנים מאוקראינה כדי להעמיס על מערכות ההגנה האווירית של רוסיה ולבצע תקיפות מדויקות על תשתית קריטית בשדות התעופה. 00:51.
• לדברי ספנייל, המטרה העיקרית לא הייתה רק צבאית אלא גם כלכלית ופסיכולוגית. 01:25.
• המבצע ביקש להפוך את האפשרות לטוס בסביבת מוסקבה לבלתי אפשרית על ידי פגיעה בשדות תעופה המשמשים כמרכזים לעסקים ותיירות וגרימת נזק משמעותי. 00:51.
• התוכנית הייתה לשבש את הפעילות הן של חברות תעופה מקומיות והן של חברות בינלאומיות ברוסיה. 01:25.
• התקווה הייתה לפגוע בביטחון של חברות גלובליות כמו Turkish Airways ו-Emirates בנוגע לטיסות אל או מרוסיה. 02:08.
• תעשיות הדורשות השקעות הוניות דומיננטיות מסתמכות על ביטוח כדי לפעול, כולל כיסוי למתקנים ולנכסים כמו מטוסים. 01:36.
• ספנייל טוען שהמתכננים האוקראינים האמינו שבעיות ביטוח עלולות להכריח חברות תעופה להפסיק את פעילותן במוסקבה או להעביר את פעילותן למקומות אחרים, ובכך לבודד את רוסיה מבחינה כלכלית ולוגיסטית. 02:08.
• המבצע הוקפא לכאורה ביולי, במקביל לפיטוריו הלכה למעשה של שר הביטחון של אוקראינה, מיכאילו פדורוב. 02:19.
• דינמיקות פוליטיות פנימיות השפיעו ככל הנראה על ביצוע המבצע והקפאתו. 14:37.
• ספנייל מציין שאף שתקיפת שדות תעופה במוסקבה עשויה לייצר לחץ זמני על רוסיה, המבצע לבדו לא היה סביר שיוביל לסיום המלחמה. 04:18.
• ספנייל מציין שתקיפת שדות התעופה במוסקבה הייתה יכולה להשפיע על האוליגרכים אשר מסתמכים במידה רבה על טיסות. 04:51.
• מעמד האוליגרכים ככל הנראה כבר ממורמר מהמלחמה בשל העומס הכלכלי שנגרם להם. 05:07.
• ספנייל מדגיש את הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בקיום מבצע כזה. 15:23.
• הקושי הטכני להבטיח שכל רחפן יפגע בהצלחה במטרה שהוגדרה לו. 06:06.
• ספנייל מתאר כי רחפנים קטנים המונחים על ידי בינה מלאכותית, על אף שהם קשים יותר לגילוי ולהפלה, מוגבלים מבחינת משקל המטען ורמת הנזק הפוטנציאלית. 06:12.
• הסביבה הדינמית של שדה תעופה מציבה אתגר מיוחד לעמידה ביעדי פגיעה מדוייקים, בהשוואה למיקומים קבועים. 07:36.
• רחבות שדה התעופה אינן מתלקחות מטבען, דבר המקשה על גרימת נזק משמעותי. 07:07.
• פונקציונליות של שדה התעופה עשויה להימשך גם על אף נזק לרחבות. 07:07.
• כלי הטיס עצמם ידרשו עדיפות בתקיפה בכדי להביא לשיבוש משמעותי בשדות התעופה. 07:23.
• תקיפת מטוסים מגיעה עם סיבוכים נוספים, שכן מדובר באובייקטים דינמיים שאינם ממופים בקואורדינטות GPS סטטיות. 06:39.
• התוכנית כללה לכאורה פריסה של מל"טים עצמאיים שמסוגלים לזהות מטוסים ולפעול ללא פיקוח אנושי ישיר. 07:41.
• אתגרי אתיקה במתן אמון במערכות בינה מלאכותית להבחין בין מטוסים צבאיים לאזרחיים. 08:09.
• הסתמכותה האפשרית של אוקראינה על טכנולוגיות כמו רשת "Starlink" של SpaceX לצורך התערבות אנושית בזמן אמת בשרשרת ההרג. 09:01.
• התנגדותו של אילון מאסק לשימוש ברשת Starlink למטרות צבאיות הפכה אפשרות זו לבלתי אפשרית. 09:11.
• ספנייל נזכר בתקדים של מתקפות ה־11 בספטמבר ומדגיש את ההוקעה הבינלאומית לתקיפות על תעופה אזרחית. 10:19.
• תקיפת שדות תעופה אזרחיים יכולה לשמש עילה נוספת לרוסיה להחרפת מאמצי המלחמה באמצעות גיוס מחודש של כוחות צבא. 10:13.
• תמיכתו של מיכאילו פדורוב במבצע הרחפנים עשויה הייתה לגרום להתנגשות עם הנשיא וולודימיר זלנסקי. 10:19.
• ספנייל משער שפיטוריו של מיכאילו פדורוב עשויים להיות קשורים להקפאת מבצע תקיפת שדה התעופה. 13:45.