הבנת פריסת USS Washington ואסטרטגיית החלפת נושאות המטוסים

הסיבות האסטרטגיות מאחורי פריסת USS Washington

טייס ימי בדימוס, וורד קרול, פתח את הניתוח בהיזכרות באירועים האחרונים הקשורים ל-USS Abraham Lincoln (CVN-72) ולפריסה ממושכת שלה בצפון ים ערב. נושאת המטוסים, אשר יצאה מבסיס האוויר נורת' איילנד ליד סן דייגו רגע לפני חג ההודיה בשנה שעברה, הייתה מיועדת תחילה לאזור הפעילות של צי ה-7 במערב האוקיינוס השקט. עם זאת, היא הופנתה לאזור האחריות של צי ה-5 במזרח התיכון בתגובה להסלמה במתחים האזוריים. הלינקולן הגיעה לצפון ים ערב בתחילת ינואר, וסבלה מקשיים גדולים כבר מהתחלה.

קרול תאר את אחד האירועים המרכזיים שהתמודד עמם הלינקולן לאחר הגעתה לאזור. זמן קצר לאחר הגעתה, נושאת המטוסים נתקלה במתקפת רחפנים עוינת. מטוס F-35C מהשייטת הצליח ליירט אחד הרחפנים, פעולה שסימנה את המפגש הראשון מסוגו של מטוס F-35C המופעל מנושאת מטוסים. האירוע התרחש רגע לפני פתיחת מבצע צבאי בשם "Epic Fury" שהחל ב-28 בפברואר. בתוך חודשיים בלבד מפריסתה בצפון ים ערב, הלינקולן כבר פעלה בסביבה עם סיכונים גבוהים.

האתגרים עבור הלינקולן החריפו לאחר שמתקפה איראנית פגעה במטה צי ה-5 במנאמה, בחריין. על פי קרול, מתקפה זו השביתה נקודת לוגיסטיקה מרכזית שהייתה חיונית לפעולות האספקה של הלינקולן ושל קבוצת הקרב המלווה שלה, והותירה את הצי במאמץ למצוא דרכי אספקה חלופיות. שרשרת האספקה הופנתה באופן בלתי צפוי לג'יבוטי במזרח אפריקה, מה שגרם להחמרת האתגרים הלוגיסטיים. קרול תאר באופן חי את הקשיים שעמדו בפני המלחים, כגון "תחזוקה לקויה של שרשראות האספקה", כולל מקרה שבו ארוחה שהוגשה על סיפון האונייה הייתה כל כך לא אכילה, עד שחלקם תהו אם היא ראויה למאכל אדם. בנוסף, צצו בעיות כמו עובש במקלחות וירידה באיכות החיים באונייה, מה שייצר דיווחי תקשורת שציירו את הלינקולן כספינה מתקשה, שחלק אף כינו אותה "ספינת רפאים".

החששות הגוברים סביב נוכחותה הממושכת של הלינקולן והקשיים הלוגיסטיים שהופיעו הובילו להתערבויות בכירים בולטות. קרול שחזר את רצף האירועים, כולל אירוע בו התקיים מפגש פתוח בתחילת אוגוסט בנורת' איילנד, שבו מזכיר הצי הזמני ופוליטיקאים בכירים נוספים נפגשו עם המלחים ומשפחותיהם כדי לענות על חששות בנוגע לעתיד נושאת המטוסים. קרול ציין כי באותה עת הודו הפקידים בכך שאין להם לוח זמנים מוגדר לאופן שבו הלינקולן תוחלף.

המצב סיבך כאשר נשאלה מעורבות של נושאת מטוסים נוספת, USS George H.W. Bush (CVN-77), שהגיעה לאזור צפון ים ערב למשימה קצרה יותר. על פי קרול, הדבר עורר שאלות מדוע הבוש לא ניצבה מול אותן בעיות לוגיסטיות. קרול ייחס את הדבר לעיתוי פריסת הבוש, אשר התרחשה זמן קצר לאחר אספקה מחודשת של מזון וציוד כשנכנסה לאזור. עם זאת, הדרישות לשמירה על קצב פעילות גבוה ולהבטחת לוגיסטיקה ראויה במהלך פריסה ממושכת התבררו כמעמסה עצומה במקרה של הלינקולן.

עם דיווחים על התנאים המידרדרים בלינקולן שזכו לתשומת לב רבה בתקשורת ובפוליטיקה, הנהגת הצי החליטה לשלוח נושאת מטוסים שלישית לאזור כדי להחליף את צוות הלינקולן. הוכרז בהמשך כי USS George Washington (CVN-73) תיכנס לתפקיד זה. קרול הדגיש שני גורמים מרכזיים שדחפו להחלטה זו: דרישת הפנטגון לנוכחות שתי קבוצות קרב של נושאות מטוסים צפון ים ערב, הנחשבת לנחוצה בשל המצור הימיים והסביבה המתוחה שלאחר Epic Fury, והקשיים הלוגיסטיים ההולכים וגוברים במהלך פריסות ממושכות.

קרול הציע זווית היסטורית כדי לתאר את הדחיפות של משימת החילוף של ג'ורג' וושינגטון. הוא נזכר בניסיונו האישי במהלך פעולת שלוש נושאות מטוסים במפרץ הפרסי במסגרת מבצע של Watch Southern, שמטרתו הייתה לאכוף את אזור האיסור לטיסה בדרום עיראק. באותה התקופה, USS George Washington, USS Nimitz, ו-USS Independence פעלו בצמידות זה לזה, מה שדרש תיאום רב ומאמץ לוגיסטי. ההחלפה המתוכננת פנים אל פנים בין הלינקולן וג'ורג' וושינגטון היא תהליך שלא פחות מסובך. לדברי קרול, הדבר כולל הפלגה של שתי הנושאות זו לצד זו, בעוד מסוקים מעבירים ציוד קריטי וחומרים מסווגים בין כלי השיט.

גורם משמעותי בסיבוב זה הוא היכולות המתקדמות של מטוסי F-35C, דגם ההמראה מהנושאת של מטוס הקרב F-35. גם הלינקולן וגם ג'ורג' וושינגטון עברו שדרוגים טכניים המאפשרים להם להפעיל מטוסים אלו באופן יעיל. קרול הדגיש איך שדרוגי מערכות כמו מחזירי פליטת גזים למדחי סילון שמותאמים להתמודד עם החום שנוצר ממנועי ה-F-35C וכן אוניות אחסון ייחודיות לתחזוקת המטוס, היו השקעות תשתיתיות יקרות אך חיוניות לפעילות מתקדמת של נושאות מטוסים כיום. קרול ציין כי נושאות מטוסים רבות, אפילו נושאות מסוג פורד המודרניות כמו USS Gerald R. Ford, עדיין לא עברו את השדרוגים הנדרשים להפעלת F-35C. בהתאם לכך, היכולת של ג'ורג' וושינגטון להחליף את הלינקולן באזור קרב מבלי לפגוע ביכולת התפעול היא ביטוי למוכנותה ללחימה מודרנית. קרול הדגיש כי הסתמכות על נושאות מטוסים שעברו מודיפיקציות מדגישה את הפגיעות האפשרית של צי המתקשה לעמוד בקצב עם הדרישות המשתנות והתקדמות הטכנולוגיה האווירית.

ככל שהדיון המשיך, הצטרף לשיחה סאל מרקוגליאנו, פרופסור והיסטוריון ימי. הוא תיאר את ההסלמה האחרונה סביב מיצרי הורמוז, נקודת חנק ימית מרכזית וקריטית לתובלת הנפט העולמית. לאחרונה, כוחות איראניים כיוונו ואף השתלטו על ספינות שעברו דרך מיצרי הורמוז, וגרמו לשיבושים משמעותיים בתובלה העולמית. מרקוגליאנו ציין כי פיקוד המרכז האמריקאי הגיב באמצעות הגברת המצור והליווי האווירי, כולל שימוש במסוקים, מטוסים ומזל״טים כדי להגן על התובלה באזור. הוא העיר כי הסיטואציה היא "מאוד לוחמתית" וכי הסלמה אזורית, במיוחד בין ארצות הברית לאיראן, מסבכת עוד יותר את האיזון הרגיש באזור.

מרקוגליאנו גם הדגיש את הזינוק המרשים בעלויות השילוח שנגרם בשל הסכסוך. ניסיונות נואשים לעקוף את הסיכונים סביב מיצרי הורמוז ונקודות חנק קשורות כמו באב אל-מנדב בקצה הדרומי של הים האדום ותעלת פנמה, יצרו אי יציבות כלכלית נוספת בשרשראות האספקה של נפט עולמי. הוא ציין כי עלויות החכרת מכליות נפט ותורים של כלי שיט בנקודות חנק קריטיות עולמיות עלו באופן דרמטי, ויצרו בעיות תפעוליות עבור חברות תובלה, עם השלכות רחבות יותר על שוקי האנרגיה העולמיים.

גורמים אלו מדגישים את החשיבות האסטרטגית בשמירה ובתזמון נוכחות קבוצות תקיפה נושאות מטוסים באזור. עם זאת, מרקוגליאנו וקרול ציינו ששיטות פעולה כאלו חושפות פגיעויות קריטיות במצב הלוגיסטיקה הנוכחי של הצי האמריקאי. הם טוענים שבעוד שנושאות מטוסים אמריקאיות כמו לינקולן וג'ורג' וושינגטון מייצגות ביטוי חזק לעוצמה הצבאית של ארצות הברית, מערכות הלוגיסטיקה שמספקות להן תמיכה, החל מספינות אספקה ועד בסיסים קדמיים, תוכננו למצבי שלום ועשויות להיות בלתי מספקות לדרישות מלחמה מתמשכות.

הדיון הסתיים בהתצפית של מרקוגליאנו לפיה אתגרי הלוגיסטיקה של היום נובעים מהחלטות שהתקבלו לפני עשורים להפחית את התמיכה הלוגיסטית הייעודית של הצי לטובת ציים המאוישים על ידי אזרחים. הוא הסביר שהשינוי הזה עבד היטב בעימותים קודמים, שבהם לארצות הברית היו בסיסים קדמיים מאובטחים, כמו בשוביק ביי במלחמת וייטנאם או בבחריין עבור מבצעים במפרץ הפרסי. עם זאת, כפי שציין מרקוגליאנו, שרשראות האספקה שמסתמכות על דייגו גרסיה ונמלים מרוחקים נוספים מביאות ל"שרשרת אספקה ארוכה באופן מסיבי". אתגרים אלו נושאים השלכות חריפות בעידן פעילות אינטנסיבית שאותה חווים נושאות המטוסים באזור כיום וכנראה יידרש שינוי אסטרטגי בתפעול הלוגיסטי של הצי האמריקאי.

אתגרים תפעוליים במהלך פריסות ממושכות

סאל מרקוגליאנו מדגיש סוגיה מרכזית שניצבת בפני הצי האמריקאי במהלך פריסות ממושכות: הסתמכות על מערכת לוגיסטיקה של זמן שלום לתמוך בפעילות בזמן מלחמה. הוא מסביר שבעוד הכוחות הלוחמים, "קצה החנית", זוכים לתשומת לב משמעותית, האלמנטים הלוגיסטיים הקריטיים באותה מידה נוטים להיות מוערכים פחות עד שמתעוררות בעיות. לדוגמה, כאשר שרשראות אספקה שגרתיות מופרעות, צוותי נושאות המטוסים עלולים להבחין בבעיות באספקה היומית שלהם, כמו היעדר חלב טרי או ירקות. אף שמרקוגליאנו אינו רומז שבעלי התפקידים על סיפון נושאת המטוסים אברהם לינקולן אינם מקבלים ארוחות, הוא מציין שהמלאי שהם מקבלים ככל הנראה אינו עשיר כמו בתנאי זמן שלום.

אובדן המוקדים הלוגיסטיים המרכזיים כמו מנאמה יצר עומס רב על הפעילות, לפי דבריהם של מרקוגליאנו ו-וורד קרול. המעבר להסתמכות על מאמצי אספקה מנמלים מרוחקים יותר, כמו דייגו גרסיה, הביא לסיבוכים לוגיסטיים משמעותיים בשל מיקומו מחוץ לנתיבי השיט המסחריים הרגילים. מרקוגליאנו מתאר שבתקופות של לחץ מבצעי, תחמושת ומשאבים אחרים היו צריכים להישלח מדייגו גרסיה, לעיתים באמצעות כלי שיט ייעודיים כמו אניות AKE וכלי שיט להובלת מכולות מקוררות (המכונים לעיתים קרובות בשם "ריפרים"). מערכת לוגיסטית מורכבת זו דורשת תכנון ותיאום קפדניים, במיוחד כשעליה לפצות על חסרונם של מוקדים קרובים יותר ופעילים.

שניהם, קרול ומרקוגליאנו, מסכימים כי האתגרים הלוגיסטיים עבור הצי מתעצמים עוד יותר בתנאי מלחמה משותפים. קרול מדגיש כי חלק מהבעיה טמון בהחלטות היסטוריות לעבור מהפעלת ספינות לוגיסטיקה של הצי לציים המופעלים על ידי אזרחים – החלטות שהיו מתאימות במהלך עימותים קודמים כאשר לארצות הברית היו בסיסים בטוחים במקומות כמו יפן, מפרץ סוביק או בחריין. אולם, באזור גדול כמו הים הערבי הצפוני, שם הצי האמריקאי נדרש כיום לפעול בניתוח ימי רחב היקף, הסדקים המערכתיים הופכים לברורים. הוא משחזר את זמנו על סיפון נושאת המטוסים אמריקה ועל סיפון ה-דטרויט, ומדגיש את ערכן של ספינות תמיכה המופעלות על ידי הצי וכיצד ויתור עליהן תרם לשבריריות הלוגיסטית הנוכחית של הצי.

לדוגמה, קרול דן בתרחיש שבו היה מעורב במהלך הקריירה שלו בתרגיל תדלוק בין אמריקה לדטרויט באוקיינוס האטלנטי הסוער. הדגמה זו של היכולת הלוגיסטית העצמאית של ארצות הברית בים מנוגדת בחריפות להסתמכות כיום על צי מטענים המנוהלים אזרחית, שנוצר כתוצאה מהצעדים לחסכון כספי שננקטו בעבר. לדבריו, המעבר הזה הוביל למערכת אספקה שמתקשה להתמודד עם הפרעות משמעותיות.

מערכת בעומס יתר

קרול מעיר כי המחסור והעומס על הפעולות הלוגיסטיות מייצגים בעיה עמוקה יותר. לצי האמריקאי יש רק 11 קבוצות תקיפה של נושאות מטוסים, ואף פחות זמינות כרגע לפריסה בהתחשב בדרישות הן באזורי ה-CENTCOM וה-INDOPACOM. לדוגמה, באפריל ובמאי, תקופה קשה במיוחד לאברהם לינקולן, תיאר האדמירל וריסימו כי השילוב של אובדן מנאמה כמרכז אספקה וניסיון לתאם פעולות לוגיסטיקה מתוך דייגו גרסיה וג'יבוטי יצר "תשתית לוגיסטית של זמן שלום מול דרישות מבצעיות של זמן מלחמה".

קרול מביע תסכול לגבי מה שהוא רואה כהצגת המצב באופן מטעה במדיה. דיווחים שלפיהם קיימת "משבר לוגיסטי בצי כולו" לטענתו מגזימים בעיות מבודדות. הוא מכיר בכך שמצבה של נושאת המטוסים לינקולן היה מאתגר, אך אומר שהניסיון והיכולת המבצעית של הצי, יחד עם תכנון רחב-היקף, הבטיחו יעילות תפעולית. לאחר תקופה קשה שארכה כמה שבועות באביב המאוחר, האתגרים הלוגיסטיים טופלו. עם זאת, קרול מציין שה"גל הקשת" שנוצר במהלך ההפרעות באביב התארך אל תוך הקיץ והמשיך להכביד על המערכת. המצב הוחמר בחלקו, בעקבות התגובה המאוחרת והאדישה מצד הממשל לאותה שה קרול רואה כהזנחה מערכתית מובהקת.

העומס לא משפיע אך ורק על נושאות המטוסים. מרקוגליאנו מדגיש את המרחקים העצומים המעורבים בשמירה על המצור הנוכחי בים הערבי הצפוני. פעילות זו מאתגרת את כל סוגי הספינות. ה-אברהם לינקולן ו-ג'ורג' בוש, יחד עם משחתות הפועלות בקווי המצור ליד עומאן ומוסקט, מכסות שטח פעילות נרחב המשתרע מדייגו גרסיה ועד מומבאי, למרחק של יותר מ-2,200 מיילים. הוא מסביר שהמצורים דורשים כמויות משאבים גדולות במיוחד, כולל פעולות התערבות ימית מסביב לשעון, שדורשות סיורים אוויריים וימיים לסריקת אזור הפעולה לאיתור כלי שיט הפועלים עם משדרי תוקפן כבויים. מטוסי קרב קצרי-טווח כמו ה-F/A-18 הורנט מחמירים את הקשיים הלוגיסטיים, שכן תדלוק אווירי חיוני לתפעול ממושך באזור כה גדול.

וורד קרול מרחיב על נקודות אלו ומדגיש שקיום פעולות קרב רצופות בכל שעות היממה עם רק שתי קבוצות תקיפה של נושאות מטוסים הוא מאמץ בל יתואר עבור הצי. בעבר, במסעות צבאיים במזרח התיכון, נדרשה סבב של נושאות המטוסים מחוץ לתיאטרון הפעולה, ושאחת לפחות תישאר במצב מנוחה. פריסות היום באזור, כולל הצל הנמשך של פעולות ה-"Epic Fury" והמצורים שאחריהן, מקשות על הצי לשוב ליציבת תפעול ברת-קיימא.

קרול מציין שקבוצת הרוטורנים CMV-22 אוספריי המיועדת לאספקת קבוצות התקיפה נושאות המטוסים חסרונות במערכות ההגנה העצמית שלהן, מה שהופך את פעולותיה למסוכנות במיוחד בסביבות עימות. מעבר לכך, הסתמכות הצי על דייגו גרסיה לצורך אספקה, בסיס שאינו מצויד באופן נאות לתגובות מהירות, מחייבת שכירת מכליות מסחריות כדי לתמוך בפעילות של מכליות דלק וספינות תחמושת. ללא מחסנים נוספים או חלופה יציבה, הסתמכות זו על מוקד אחד מרוחק תמשיך להקשות על גמישות מבצעית.

קרול מסכים ומדגיש כי יכולות הצי נבנו עבור פריסות אסטרטגיות שמטרתן השגת יעדים ארוכי טווח, אך ההנחה שניתן לשמור על קצב הפעילות הנוכחי לאורך זמן נחשבת משגה.

מרקולג'יאנו דן גם בהשפעות הקשורות על משחתות הליווי, במיוחד משחתות מדגם ארלי ברק, שהן חיוניות למצור המתמשך. המשחתות הללו נדרשות לעיתים קרובות לפעול במהירויות גבוהות, מה שמאיץ את צריכת הדלק שלהן ומקצר את המרווחים בין מועדי התחזוקה. דרישות אלו מפעילות לחץ אדיר הן על משאבי האדם והן על הלוגיסטיקה, מה שמקשה עוד יותר על משימת היכולת לשמור על מוכנות הצי כולו. להערכתו, השחיקה שמתגברת הן על נושאות המטוסים והן על כלי ליווי אלו תימשך אלא אם הצי יפחית את התחייבויותיו או יחזק את תשתיתו הלוגיסטית.

על מנת להתמודד עם האתגרים, מרקולג'יאנו מציע להרחיב את יכולות דייגו גרסיה, אם כי הוא מכיר בעלויות ובהשקעת הזמן העצומה שתדרש לכך. קרול מדגיש את הנושא הרחב יותר של חוסר התאמה בין קצב הפעולה של הצי לבין תשתית הלוגיסטיקה שלו, וקורא למנהיגים בכירים להגדיר סדרי עדיפויות ברורים. האי-יכולת לטפל באופן מלא בנושאים הללו משפיעה על יסוד המוכנות של הצי האמריקאי.

השלכות על אסטרטגיית צי נושאות המטוסים

וורד קרול, טייס קרב ימי לשעבר ומנחה הדיון, פותח את הנושא בחזרה להתבטאויותיו של האדמירל סמואל פפארו בעדותו במהלך אישורו לתפקיד לפני שנתיים. בזמן זה שאל הסנטור רוג'ר ויקר את האדמירל פפארו על ההתמודדות עם נוף הגנה גלובלי מרובה חזיתות, והאם התחייבויות כאלה ישפיעו על יכולת הצי האמריקאי להחזיק נוכחות באזורים קריטיים של פעולות. קרול מציין כי פפארו הביע חששות לגבי היתכנות התחזוקה של רמות פעילות נושאות המטוסים הנדרש, תוך שהוא מצביע על בעיות אפשריות במלאי חימוש מדויק. חששות אלו, שנאמרו לפני שנתיים, מהדהדים אף יותר לאור הדרישות הגלובליות הנוכחיות, כפי שקרול מציין.

פפארו הכיר בכך שאתגרים משמעותיים, כולל המלחמה המתמשכת באוקראינה והמתחים האזוריים במזרח התיכון, מכבידים על יכולת הצי לשמור על רמות הנכונות הדרושות ברחבי העולם. הוא הדגיש את הצורך של המחלקה להעביר במהירות נכסים בין זירות, תוך הבלטה של כך ש"שיתוף נכסים" זה נחוץ כעת עקב הלחצים על המשאבים הקיימים. קרול מדגיש כיצד בעיה זו איננה חדשה אך ממשיכה להתמיד, במיוחד בזמן שהצי התקשה לשמור על נוכחות מינימלית של שתי נושאות מטוסים בזירות כמו הים התיכון וים הערב הצפוני. מה שבעבר נחשב "כמות מעצבנת" של נוכחות נושאות מטוסים בזמן שלום מהווה כיום, על פי קרול, מותרות שאינן בהישג יד.

קרול מציין שכשגם מפקדי הזירה נאלצו לפעול ללא קבוצות נושאות מטוסים, הם פיתחו פתרונות חלופיים בעזרת נכסים ימיים אחרים, כמו ספינות אמפיביות וכוחות זמינים אך לא מתוכננים. עם זאת, בעדותו של פפארו גם הדגישו את האתגרים הלוגיסטיים הבולטים בהקשר הזה. לדוגמה, הזמן שיידרש לנושאת מטוסים לנוע מזירה אחת לאחרת, בערך 10 ימים במקרה הטוב ביותר, מהווה פגיעות משמעותית אם יידרש לפעול באופן מיידי בקונפליקט בעצימות גבוהה.

החששות של פפארו לגבי מלאי החימוש המידלדל היו בולטים במיוחד. נשקים כמו טילים סטנדרטיים ומערכות חימוש תקיפה ישירה משולבת (JDAM), קריטיים בקונפליקטים הכוללים פעולות ימיות ומתקפות אוויר, היו כבר במצב מתוח עקב המעורבות של ארה"ב במזרח התיכון ובאוקראינה. קרול מדגיש שבעיית המלאי הזו רק החמירה עם הזמן, כאשר מאגרי טילים קרקע-אוויר חיוניים (כמו סדרות AIM) וטילים ימיים (כמו סדרות SM) נשאבים באופן מתמיד לתמיכה בזירות פעולה מחוץ לאזור האסיה-פסיפי. מחסורים אלה, כפי ששרטט אותם פפארו, מהווים עיכוב מתמשך לנכונות ארה"ב בזירות כמו ים סין הדרומי, אשר ממשיך להיות תחת לחץ בשל שאיפות טריטוריאליות של סין.

קרול מדגיש כיצד נושאות מטוסים, המספקות שדות תעופה ניידים, מעניקות יתרון שאין לו תחליף לעומת בסיסים קבועים, שהם פגיעים למתקפה. נושאות מטוסים יכולות להעתיק מיקום במהירות בתגובה למשברים, ולהעניק נוכחות צבאית מיידית ויכולת מבצעית. הוא נזכר בדוגמאות היסטוריות ליכולת הסתגלות זו, כגון השימוש ב-USS Kitty Hawk לשיגור כוחות לאפגניסטן וב-USS Eisenhower במהלך משבר הומניטרי בהאיטי. תוך שהוא מהדהד את דבריו של פפארו, קרול מציין שנושאות מטוסים מאפשרות התארגנות מהירה מחדש, כמו מעבר מהשתתפות בתרגילים בסן דייגו ליכולת קרבית מלאה בזירה עתירת מתח, כפי שהדגימה לאחרונה USS George Washington. היכולת לאספקה מחדש לנושאות המטוסים בים מגבירה עוד יותר את עמידותן המבצעית, שהיא תכונה קריטית בסביבה לוגיסטית של היום.

סאל מרקולג'יאנו, היסטוריון ימי מומחה ולוגיסטיקת ימי, מרחיב בנקודות שהעלה קרול על ידי הדגשת המתח המערכתי על צי האניות של הצי האמריקאי ורשת הלוגיסטיקה שלו. הוא מסביר כי קצב הפעולה הנוכחי הוא בלתי ניתן לקיימו ומשווה את מצבו של הצי למצב של "ניסיון להפעיל צי של 500-600 אוניות עם פחות מ-300 כלי שיט". הפער בין היכולות, טוען מרקולג'יאנו, משפיע לא רק על 11 נושאות המטוסים של ארצות הברית (עם מספרים מתמעטים) אלא גם על כלי השיט הנלווים כמו משחתות, סיירות ואוניות תמיכה לוגיסטית. לפי דבריו, "תריסר האפים" של המשחתות שפורסו יחייבו זמן השבתה ממושך כאשר ישובו, מה שמוסיף לשחיקה הכוללת של הצי.

מרקולג'יאנו אף מעלה חששות בקשר לזמני הבנייה והתחזוקה של ספינות, ומדגיש את ההשפעות המתגלגלות של הדרישה הנמשכת. הצי כבר מתמודד עם עיכובים בבנייה של נושאות מטוסים חדשות. בהתייחסות לקנדי, הוא מציין את ניסויי הים שלה כציון דרך משמעותי אך מדגיש שבעיות עם נושאות מטוסים הבאות אחריה חושפות את הצי לסכנה של אי יכולת לשמר את צי 11 הנושאות בשנים הקרובות. אם לא יתקיימו פעולות ממתנות, הצי עשוי לרדת לפחות מ-10 נושאות מטוסים, "פער שאי אפשר לכפר עליו במהירות", כפי שמזהיר מרקולג'יאנו.

גם קרול וגם מרקולג'יאנו מסכימים כי הסתגלות הלוגיסטיקה הימית היא קריטית לא פחות מעיצוב הספינות והחימוש. מרקולג'יאנו משווה את התצורה הלוגיסטית הנוכחית של הצי לגישתו ההיסטורית. הוא נזכר ביכולות המבצעיות החזקות של פיקוד התובלה הצבאי (MSC) בזמן מבצע סופה במדבר בשנות ה-90, כאשר MSC פעל כפיקוד של שלושה כוכבים ודיווח ישירות למפקד הזרוע הימית. היום, לעומת זאת, הוא פועל במתכונת מופחתת עם פיקוח אסטרטגי מצומצם. לפי מרקולג'יאנו, העמדת הלוגיסטיקה שוב בראש סדר העדיפויות והגדלת המשאבים המוקצים לכלי שיט לוגיסטיים יהיו חיוניים להתמודדות עם אתגרי המשימות הימיות הממושכות.

קטע היסטורי מדגיש את הסכנות האפשריות של פעילות לוגיסטית מופחתת. מרקולג'יאנו מזכיר את המקרה של מכלית התדלוק Big Horn, אשר עלתה על שרטון לפני שנתיים בזמן שתמכה בקבוצת הקרב של USS Abraham Lincoln. לדבריו, התקרית שיבשה את הפעולות באופן משמעותי, והיוותה תזכורת כואבת למגבלות הנוכחיות של הצי בהבטחת פריסה לטווח ארוך. בעיות כמו מחסור בדלק, דלדול מלאי התחמושת ותקלות מכניות מגלות עד כמה לוגיסטיקה היא מרכיב קריטי במוכנות המבצעית.

בסופו של דבר, הן קרול והן מרקולג'יאנו מדגישים כי הדרישות המבצעיות הנוכחיות עולות על מה שניתן לתחזק באופן בר קיימא באמצעות מבנה כוח הים של ארצות הברית ותשתית הלוגיסטיקה שלה. הם טוענים כי יש להגדיל את יכולות המבצע של הצי באמצעות מאמצי בניית ספינות מורחבים ושיפור מסגרות הלוגיסטיקה. עם זאת, הם מזהירים כי שינויים אלה ידרשו זמן והשקעות משמעותיות ליישום, מה שמשאיר את הצי ואת שרשראות האספקה שלו חשופים למשך זמן קצר לעומסים מתמשכים.

מה נאמר, ומתי

הנקודות שהמאמר הזה מעלה, והרגע בהקלטה שבו כל אחת מהן נאמרה. כל קישור למטה פותח את ההקלטה ברגע המתאים.

• וורד קרול ציין ש-USS Abraham Lincoln הוסטה לאזור האחריות של צי ה-5 במזרח התיכון בתגובה להסלמה במתחים האזוריים. 00:36.
• וורד קרול ציין ש-USS Abraham Lincoln הגיעה לים הערבי הצפוני בתחילת חודש ינואר. 00:36.
• וורד קרול הדגיש שמטוס F-35C מנושאת המטוסים USS Abraham Lincoln יירט רחפן עוין במהלך הפריסה שלה. 01:25.
• וורד קרול הצביע על כך שמפגש הרחפן הזה היה הראשון מסוגו שבוצע על ידי מטוס F-35C הפועל מנושאת מטוסים. 01:25.
• לפי וורד קרול, מבצע צבאי בשם Epic Fury החל ב-28 בפברואר והשפיע על USS Abraham Lincoln. 01:25.
• וורד קרול הזכיר שמתקפה איראנית פגעה במטה צי ה-5 במנאמה, בחריין, ושיבשה את פעילות הלוגיסטיקה. 02:04.
• וורד קרול תיאר את העברת שרשרת האספקה של הצי לג'יבוטי במזרח אפריקה בעקבות המתקפה על מטה צי ה-5. 02:04.
• וורד קרול ציין כי תנאים מתדרדרים על סיפון USS Abraham Lincoln, כמו עובש וארוחות ירודות, דווחו בתקשורת. 04:22.
• סל מרקוגליאנו אמר שכוחות איראניים כיוונו ואף השתלטו לאחרונה על ספינות שעוברות דרך מיצרי הורמוז. 16:59.
• סל מרקוגליאנו הצביע על כך שפיקוד המרכז של ארה"ב הגביר את המצור והליווי האווירי במיצרי הורמוז כדי להגן על התובלה הימית. 16:30.
• סל מרקוגליאנו תיאר עלייה חדה בעלויות השילוח לאחרונה עקב סכסוכים אזוריים וסיכונים בנקודות חנק ימיות מרכזיות כמו מיצרי הורמוז. 17:20.
• וורד קרול ציין ש-USS George Washington נשלחה להחליף את USS Abraham Lincoln בים הערבי הצפוני כחלק מאסטרטגיית סבב מתוכננת. 00:09.
• וורד קרול הסביר ששינויים טכניים להפעלת מטוסי F-35C, כמו מחזירי פליטת גזים למדחי סילון ותאי אחסון ייחודיים, נעשו הן על USS Abraham Lincoln והן על USS George Washington. 13:31.
• וורד קרול סיפק הקשר היסטורי עם מבצעים כמו Southern Watch, שבהם נושאות מטוסים ביצעו חילופים ותיאומים לוגיסטיים. 11:31.
• וורד קרול וסל מרקוגליאנו תיארו את ההסתמכות הלוגיסטית על ציים שמופעלים על ידי אזרחים ואת המעבר מספינות לוגיסטיות ייעודיות של הצי. 1:18:53.
• וורד קרול אמר שהעומסים הלוגיסטיים כוללים את האתגרים הגוברים של USS Abraham Lincoln עקב ההסתמכות על בסיסים מרוחקים כמו דייגו גרסיה. 49:22.
• סל מרקוגליאנו הדגיש כי החסרונות הלוגיסטיים הם תוצאה של החלטות מערכתיות שנעשו לפני עשורים. 28:00.
• סל מרקוגליאנו ציין כי פעילות באזור הים הערבי הצפוני מכסה שטחים נרחבים, ודורשת מאמצי פטרול ימי ואווירי אינטנסיביים. 1:07:09.
• וורד קרול ציין שמסוקי CMV-22 אוספריי חסרים יכולות הגנה עצמית, מה שהופך אותם לפגיעים בסביבות עימות. 47:53.
• וורד קרול וסל מרקוגליאנו הדגישו כי הלוגיסטיקה הימית אינה מספיק חזקה עבור פעולות מתמשכות באזורים שנויים במחלוקת. 49:48.
• וורד קרול הזכיר את דאגותיו של האדמירל פפארו לגבי קיום פעולות נושאות מטוסים תחת התחייבויות גלובליות מרובות חזיתות. 1:03:12.
• וורד קרול ציין דאגות לגבי מלאי התחמושת המדולדל, שמשפיע במיוחד על חימושים מדויקים. 58:23.
• וורד קרול הדגיש כי נושאות מטוסים מספקות גמישות ועמידות מבצעית בהשוואה לבסיסים קבועים. 1:13:07.
• סל מרקוגליאנו השווה את המתחים על הצי הימי המוגבל של ארה"ב למאמץ להחזיק צי של 600 ספינות עם פחות מ-300 כלי שיט. 1:06:46.
• סל מרקוגליאנו תיאר עיכובים מתמשכים בבניית נושאות מטוסים, תוך הדגשת הסיכון של צי שירד מתחת ל-11 נושאות. 1:07:23.
• סל מרקוגליאנו התייחס ליכולת המבצעית המצומצמת של MSC כיום בהשוואה לתפקידה במהלך מבצע סופה במדבר. 1:18:19.
• סל מרקוגליאנו הזכיר תקריות כמו מכלית התדלוק Big Horn שעלתה על שרטון כדוגמה לפגיעות לוגיסטית. 1:19:26.
• וורד קרול וסל מרקוגליאנו טענו כי יש צורך בהשקעה משמעותית בבניית ספינות ובתשתית לוגיסטית כדי לתמוך בפעולות ברי קיימא. 1:07:56.