בחינה מעמיקה של גרסאות סטרייקר דרגון ו-MCWS 30 מ"מ

פיתוח וצורך מבצעי בדגם סטרייקר דרגון

פיתוח דגם סטרייקר דרגון החל עם הצהרת צרכים מבצעיים (ONS) שהוגשה על ידי גדוד הפרשים השני של הצבא האמריקני (2CR) בשנת 2015. הצהרה זו זיהתה פער משמעותי ביכולת הגדוד להתמודד עם איומים במגוון רחב יותר ברמות טווח תפעולי נרחבות, במיוחד בזירה האירופאית. לדבריו של רב-סרן מינייר אשר משמש כעוזר מנהל תוכנית סטרייקר, הצורך הוכר במהלך פעולות שטח ואימונים, כאשר הגדוד 2CR מצא שהציוד הקיים אינו מספק את הדרישות המבצעיות המתפתחות בסביבה מאתגרת פוטנציאלית.

רב-סרן מינייר הסביר שעל אף שלמשפחת כלי הרכב סטרייקר המקורית היו מספר גרסאות שעוצבו למשימות מגוונות, אף אחת מהן לא הייתה מצוידת בנשק בגודל בינוני שיתאים לצרכי הגדוד. לאחר הערכות וניתוח של אפשרויות שונות, התקבלה ההחלטה לשלב תותח 30 מ"מ על מנת למלא את הפער ביכולות. כך החל מאמץ ממוקד בפיתוח דגם סטרייקר דרגון.

חשוב להדגיש כי הדרגון התחיל כפתרון מהיר ולא כמיזם מתוכנן מראש. על מנת להאיץ את התהליך, חיילים היו מעורבים בהכוונת החלטות התכנון כבר מההתחלה. רב-סרן מינייר הדגיש כיצד משוב החיילים השפיע על היבטים שונים בתכנון הרכב, כולל מיקום הפתחים, ארגון מושב היורה ופרטים פונקציונליים נוספים. גישה שיתופית זו הבטיחה שהעיצוב הסופי יתאים למציאות המבצעית ולצרכי המשתמשים.

שילוב ועיצוב הצריח הבלתי מאויש

פרויקט סטרייקר דרגון כלל התאמת גוף רכב הנשיאה הרגלי הסטנדרטי (ICV) עם צריח בלתי מאויש בגודל 30 מ"מ. רב-סרן מינייר הבהיר כי הגוף לא נבנה מחדש עבור הדרגון; במקום זאת, נעשה שימוש ב-ICV הקיימים ששירתו כבר, דבר שהוביל לביטול הצורך בייצור כלי רכב חדשים. תהליך ההוספה של הצריח תואר כפעולת אינטגרציה פשוטה, בדומה להתקנת תחנת נשק מרחוק, שהיא שדרוג טיפוסי גם כן עבור כלי רכב קרביים שונים.

חברת General Dynamics עיצבה את צריח ה-30 מ"מ במיוחד כדי לענות על צרכי הצבא. גורם מרכזי בתכנון היה השמירה על תפקודו העיקרי של רכב הנשיאה הרגלי, שנועד לשאת ולפרוק מחלקת חיילים של תשעה אנשים. להשגת זאת נבחר עיצוב צריח בלתי מאויש, אשר מונע את הצורך בסל צריח מסורתי, שכאמור תופס מקום פנימי אשר יכול לשמש להובלת חיילים.

למרות הוספת הצריח בגודל 30 מ"מ שהכניסה מורכבויות חדשות כגון משקל מוגבר ומרכז כובד גבוה יותר, אמות המידה ההנדסיות שהוחלו הבטיחו שהביצועים הכלליים של הסטרייקר וכשירות התובלתיות שלו לא ייפגעו. רב-סרן מינייר הדגיש כי לא היו בעיות משמעותיות הקשורות לדרישות כוח, שכן המערכות הקיימות בסטרייקר היו מספקות לתמיכה בצריח החדש ללא צורך בהפקת כוח מוגברת.

בנוגע להדרכת החיילים, רב-סרן מינייר ציין כי המעבר לשימוש בצריח בלתי מאויש היה יחסית פשוט עבור היורה ומנהיג המחלקה. בעוד שחלק מאנשי הצוות ברכב היו צריכים להסתגל לתחומי אחריות מוגברים, תהליכי הפעולה הבסיסיים עבור רוב החיילים שנסעו בדרגון נשארו דומים לאלו של ה-ICV המקורי. גורם זה היה קריטי בהבטחת ההתאמה המבצעית החלקה בשטח.

פריסה ושימוש בדגם סטרייקר דרגון

הסטרייקר דרגון נפרס באופן ייחודי לגדוד הפרשים השני בלבד, בעיקר בשל סביבת הפעולה ודרישותיו הספציפיות באירופה. לדברי רב-סרן מינייר, גדוד 2CR פועל בזירה המאתגרת במיוחד, מעורב רבות עם בעלי ברית נאט"ו ומתכונן לתרחישי לחימה אינטנסיביים בקרבה גאוגרפית לאויבים פוטנציאליים. יחידות הממוקמות בארצות הברית לא נמצאות תחת אותם איומים מיידיים, וזהו כנראה הסיבה לכך שהתוכנית התמקדה בעיקר ב-2CR.

מכיוון שהדרגון לא היה תוכנית רשמית מתוכננת מראש, הוא דרש אישור ומימון מיוחד מהצבא על מנת לענות על הצרכים הדחופים של 2CR. הפתרון היה שימוש ברכבי סטרייקר קיימים ועריכתם עם הצריח החדש. הפקה מוגבלת, ייעודית ל-2CR בלבד, אפשרה פריסה מהירה והערכה מעשית של המערכת. המאמץ היה בגיבוש משוב מבצעי לביסוס ביצועי הכלי וזיהוי חסרונות פוטנציאליים.

רב-סרן מינייר ציין כי שילוב הצריח גרר פשרות מסוימות בשיקולי מהירות. לדוגמה, מיקום הצריח הצריך התאמות לפתחים הקדמיים עבור מנהיג המחלקה והיורה. למרות שהשינויים הללו לא היו אידיאליים, הם אפשרו לשמור על הפתחים האחוריים שהתעדפו על ידי החיילים כדי לשמר את הנראות והמודעות המבצעית של האחוריים ברכב.

מורן ציין את תפקידו המשלים של תותח הדרגון בגודל 30 מ"מ לצד מערכת התותח הנייד (MGS), המצוידת בתותח 105 מ"מ עבור עוצמת ירי כבדה. מערכת ה-30 מ"מ נועדה למלא את הפער שבין יכולות המערכות קלות המשקל על גבי משאיות לבין עוצמת האש של ה-MGS, ולספק פתרון אפקטיבי להתמודדות מול מגוון גדול יותר של איומים בשדה הקרב, כולל כלי רכב ומטרות רגליות. הגמישות הזו הפכה את הדרגון לתוספת יקרת ערך בארסנל של גדוד 2CR, מה שמעצים באופן משמעותי את יכולתו להגיב לדרישות סביבת הפעולה האירופאית.

MCWS: פרק חדש למשפחת סטרייקר

הצגת מערכת הנשק קוטר בינוני (MCWS) סימנה התקדמות משמעותית עבור פלטפורמת הסטרייקר. כפי שציין נציג לא נודע מצבא ארצות הברית, MCWS מהווה למעשה המשך לדרגון, תוך מימוש לקחים הנדסיים ושיפורים טכנולוגיים כדי ליצור מערכת רחבה ומתקדמת יותר. בעיצוב המדגיש מודולריות ואינטגרציה, מערכת ה-MCWS מספקת יכולת קטלניות משופרת בזכות הכללת תותח XM813 בגודל 30 מ"מ, לצד תכונות נוספות שמטרתן שיפור ביצועיה המבצעיים.

בניגוד לסטרייקר דרגון, שהתמקד בעיקר בצרכים ספציפיים של גדוד הפרשים השני, מערכת ה-MCWS נבנתה ליישום רחב יותר. לפי דברי האורח, היא שומרת על תפקיד הליבה שלה כרכב נושא חי"ר, עם יכולת להכיל צוות של תשעה לוחמים מצוידים, בעוד שהיא משמשת גם כמשמידת כלי רכב משנית. עם זאת, עם הסרת מערכת התותח הנייד (MGS), הבהיר הנציג כי מערכת ה-MCWS לא תחליף את התפקיד של מערכת ה-MGS בניטרול מבנים מבוצרים, שהמשימה הזו נותרה ללא מענה בכל גרסה קיימת של סטרייקר.

מורן ואורח מצבא ארה"ב דנו במערכת ה-MCWS כפתרון לטיפול באיומים חדשים כמו רחפנים. הרכב תוכנן לשימוש עתידי בתחמושת מתפוצצת באוויר, היכולה לנטרל איומי רחפנים מתקרבים. למרות שבתכונה זו עדיין אין שימוש מלא מבצעי, היא נמצאת בתהליך פיתוח ושדרוג נוסף כחלק מחימוש העתיד של מערכת MCWS. נכון לעכשיו, מפעילי הנשק יכולים לעקוב באופן חזותי אחרי רחפנים ולתקוף אותם ידנית, כשהמערכת מסוגלת להכיל תחמושת קרבה או תחמושת מתפוצצת באוויר ברגע שהטכנולוגיה תושלם.

התוכנית נכנסה כעת לשלב האספקה, כאשר היחידה הראשונה מקבלת כלי רכב המצוידים ב-MCWS השנה. האורח אישר כי הצבא מתכנן לפרוש ארבעה סטים מלאים של MCWS עד שנת 2028. עם זאת, בניגוד לדרגון, שקיבל שם ייחודי וקל לזיהוי, סביר להניח ש-MCWS תישאר ללא כינוי זכור במיוחד, כשהאורח מציין כי החיילים פשוט מתייחסים לכך בשם "ה-30 מ"מ".

במהלך פיתוח מערכת ה-MCWS, נקראו הקבלנים הצבאיים לספק צריחים להדגמה שהיו משולבים במלואם בפלטפורמת הסטרייקר לצורך הערכה. כל אב-טיפוס עבר בדיקות מוקפדות להערכת ביצועים, שרידות ותפקוד. העיצוב היה צפוי לעמוד בדרישות קפדניות של הצבא, תוך דגש על איזון בין ביצועים למגבלות לוגיסטיות ומבצעיות. רב-סרן מינר הדגיש את החשיבות הקריטית של פשרות במהלך ההערכה, עם המטרה הסופית לספק את הערך הטוב ביותר לצבא.

עתיד גרסאות הסטרייקר והמִחשׂוּב

בדיון על עתיד משפחת הסטרייקר, רב-סרן מינר הדגיש את עדיפות הצבא לשמור על הפלטפורמה מתקדמת וגמישה. הוא ציין את החשיבות של ארכיטקטורת רשת מעודכנת שמבטיחה שהטכנולוגיות החדשות יוכלו להשתלב בצורה חלקה בתוך מערכות הרכב הקיימות. לדוגמה, פיתוחים בטכנולוגיות תקשורת וביכולות של מערכות אוויריות בלתי מאוישות (UAS) מתבצע על ידי תוכניות הגנה אחרות, בזמן שמשרדו מתמקד בהבטחת התאמה של מערכות אלו לפלטפורמת הסטרייקר.

כשנשאל לגבי גרסאות נוספות של הסטרייקר, נציג צבא ארה"ב הצהיר שאין תוכניות להציג תצורות חדשות מעבר לאחת-עשרה הקיימות שכבר מכסות טווח רחב של תפקידים ויכולות. המאמצים כעת מתרכזים בעידון ומקסום האפקטיביות של הגרסאות הקיימות במקום להרחיב את המגוון.

לנושא תחזוקה והכשרת טכנאים הוכנס דיון, כאשר הצבא עובר להכשרת המערכת החדשה MCWS. התמיכה הראשונית תינתן על ידי קבלנים, בזמן שהצבא מפתח תוכנית להכשרת טכנאים משלו ליכולת לתקן את המערכת. האורח השווה סידור זה לתקופת אחריות, שבמהלכה הקבלנים ישתפו פעולה עם הצבא לבניית חומרים הדרכתיים לצורך תחזוקה לטווח ארוך של כלי הרכב.

בסיום השיחה, רב-סרן מינר חזר והדגיש שהדגש להמשך אינו רק לשמור על רלוונטיות הפלטפורמה של הסטרייקר, אלא גם לעצב אותה מחדש כך שתתמודד עם אתגרי הסביבות הקרביות המתפתחות. זה כולל גמישות מספקת לשלב טכנולוגיות עתידיות ולהבטיח שהחיילים יוכלו להפעיל ולתחזק מערכות מורכבות אלו ביעילות. גישה זו מדגישה את מחויבות הצבא לאיזון בין חדשנות לפרקטיקה, כדי לוודא שהסטרייקר ימשיך להיות אבן פינה בתפעול קרבי משוריין.

מה נאמר ומתי

הנקודות שהמאמר מציין, והזמן בהקלטה שבו כל אחת נאמרה. כל זמן מטה פותח את ההקלטה בנקודה המתאימה.

• הפיתוח של דגם סטרייקר דרגון התחיל עם הצהרת צרכים מבצעיים (ONS) שהוגשה על ידי גדוד הפרשים השני של הצבא האמריקני (2CR) בשנת 2015. 00:37.
• הצהרת הצרכים המבצעיים זיהתה פער ביכולת הגדוד להתמודד עם מגוון איומים ברמות טווח ארוכות, במיוחד בזירה האירופית. 00:48.
• פרויקט סטרייקר דרגון כלל התאמת רכבי נשיאה חי"ר (ICVs) קיימים עם צריח בלתי מאויש בגודל 30 מ"מ. 02:19.
• חיילים היו מעורבים באופן פעיל בהכוונת החלטות העיצוב של הסטרייקר דרגון, והשפיעו על היבטים כמו מיקום הפתחים וארגון מושב היורה. 01:58.
• הדרגון השתמש ב-ICVs קיימים שכבר נמצאים בשירות, ובכך נמנע הצורך בייצור כלי רכב חדשים. 02:52.
• התאמות הנדסיות הבטיחו שהביצועים וכושר התובלה של הסטרייקר יישמרו למרות התוספת במשקל והעלייה במרכז הכובד שנגרמו על ידי הצריח. 05:07.
• דגם הסטרייקר דרגון נפרס באופן ייחודי לגדוד הפרשים השני בלבד. 05:17.
• הצגת מערכת כלי נשק בקוטר בינוני (MCWS) סימנה המשך לפיתוח עיצוב הדרגון. 12:21.
• מערכת MCWS כוללת את תותח ה-XM813 בגודל 30 מ"מ ויש לה יכולות מודולריות להתמודדות עם איומים מתפתחים כמו רחפנים. 23:18.
• הצבא מתכנן לפרוש ארבעה סטים מלאים של כלי רכב המצוידים ב-MCWS עד שנת 2028. 22:32.
• כיום קיימות אחת-עשרה גרסאות סטרייקר, ולצבא אין תוכניות להציג תצורות חדשות. 22:36.
• הקבלנים יספקו תחזוקה ראשונית למערכת ה-MCWS בזמן שהצבא מפתח תוכנית הכשרה לטכנאים משלו. 24:48.
• הצבא מדגיש שמירה על עדכנות פלטפורמת הסטרייקר והבטחת התאמה לטכנולוגיות עתידיות כמו מערכות תקשורת וכלי טיס בלתי מאוישים. 28:03.