פצצות צפון קוריאניות באוקראינה: האם צפון קוריאה מעורבת?

הבנת פריסת הכוחות הצפון קוריאנים ברוסיה

ויליאם ספניאל דן בהתפתחות קריטית במלחמה באוקראינה: מעורבות צפון קוריאה דרך פריסת כוחות ברוסיה. בעקבות הפלישה של אוקראינה לאזור קורסק ברוסיה בשנת 2024, מוסקבה מצאה עצמה ניצבת בפני בעיה מורכבת. מגויסים רוסים, שהיו אחראים בעיקר על הגנת הבית, התנגדו להיגרר לעימות המורחב באוקראינה. אתגרי הגיוס והמורל הנמוך אילצו את הקרמלין להסתמך על חיילי חוזה מתנדבים שהונעו באמצעות תמריצים. אך, אסטרטגיה זו הסיטה כוח אדם נחוץ מהחזית באוקראינה כדי להגן על שטח רוסי.

כפי שמסביר ספניאל, הקרמלין פנה לבעל ברית בלתי צפוי: צפון קוריאה. החל מחודש אוקטובר 2024, כ-12,000 חיילים צפון קוריאנים נשלחו לתגבר את מערך ההגנות באזור קורסק. התרומה של צפון קוריאה כלל עסקה עסקית: בתמורה לכוח אדם, רוסיה סיפקה סיוע פיננסי, תמיכה טכנית לתוכניות החימוש של צפון קוריאה, וסיוע במזון. למרות שהחיילים הללו היו, לכאורה, חסרי ניסיון בשדה קרב מודרני, נוכחותם הייתה משמעותית מספיק כדי לחזק את ההגנה הרוסית בקורסק, מה שהוביל בסופו של דבר את הכוחות האוקראינים להסגת כוחותיהם לאחר חמישה חודשים של עימות.

לאחרונה, מציין ספניאל דיווחים על צפון קוריאה שמתכננת לפרוס כ-30,000 חיילים נוספים ברוסיה. נתון זה עולה בצורה משמעותית על הפריסה הקודמת בקורסק ומעלה שאלות על אסטרטגיית רוסיה, בעיקר בהתחשב ביכולת המוגבלת של אוקראינה להשיק מתקפה חדשה אל תוך שטח רוסיה בעתיד הקרוב. הערכות מודיעין מאוקראינה מצביעות גם כי רוסיה מכינה תמיכה לוגיסטית באזורי הגבול הצפון-מזרחי שלה עם אוקראינה, ככל הנראה כדי להתאים לנוכחות הצפון קוריאנית המוגברת.

ההשלכות הרחבות יותר של התפתחות זו מעוררות דאגות רציניות. בעוד שהציבור והמדיה מתמקדים באפשרות של גיוס רוסי נוסף, הראיות שאושרו לשיתוף פעולה אינטנסיבי יותר בין רוסיה לצפון קוריאה דורשות בדיקה מעמיקה יותר. ספניאל מדגיש שהשותפות הזו לא רק מנסה לתת מענה למחסור בכוח אדם עבור רוסיה, אלא גם מעבירה חלק מהלחץ הגיאופוליטי ממוסקבה, ומעבירה את העלויות והסיכונים לפיונגיאנג.

שימוש בתחמושת צפון קוריאנית במלחמת אוקראינה

מעבר לפריסת הכוחות, ספניאל מנתח את הדיווחים האחרונים בנוגע לשימוש בתחמושת צפון קוריאנית בהתקפות טילים על אוקראינה. מקרה יוצא דופן קרה במהלך מטח טילים על קייב וזפוריז'יה בליל 10–11 באוגוסט. בעוד שטילים רוסיים מדגם איסכנדר היו חלק מהמתקפה, מה שבלט היה הדיווח על שימוש בטילים מדגם KN-23 מתוצרת צפון קוריאה, הדומים חזותית ותפעולית למערכות איסכנדר-M הרוסיות. כדי לזהות באופן מדויק את הטילים הללו, היה צורך לנתח את השרידים, שכן גם על מסכים של מכ"מים, שני הדגמים כמעט ולא נבדלים זה מזה.

ספניאל מציג שתי אפשרויות עיקריות בנוגע לשימוש בטילים הצפון קוריאניים הללו. הראשונה היא שצפון קוריאה סיפקה את הנשק לרוסיה, שבה נעשה בו שימוש לאחר מכן. תרחיש זה לא ישנה באופן משמעותי את הדינמיקה של המלחמה, שכן רוסיה משתמשת כבר בטילים צפון קוריאניים מאז סוף שנת 2023.

אחד ההיבטים הבולטים במתקפת הטילים, כפי שמציין ספניאל, הוא היעדר הגנות אוקראיניות אפקטיביות. למרות שאוקראינה נראה שהיא מצליחה להתמודד עם איום הרחפנים הרוסיים, היא עדיין פגיעה למתקפות טילים בליסטיים. עם מחסני הטילים המערביים מסוג פטריוט שקרובים למיצוי, זוהי הזדמנות עבור רוסיה למלא פער חיוני בצי הנשק שלה עם טילים צפון קוריאניים. ספניאל גם מציין כי רכישת טילים מצפון קוריאה כנראה מהווה אופציה חסכונית יותר עבור רוסיה מאשר הגברה של ייצור מקומי של טילים.

יתרון משמעותי עבור רוסיה בהסדר זה הוא הימנעות מפגיעות אסטרטגיות כמו אלה הקשורות למתקני ייצור רחפנים של שאהד באיראן. בניגוד למתקני הייצור האיראניים, התשתית לייצור הטילים בצפון קוריאה היא כמעט בלתי ניתנת לתקיפה על ידי כוחות אוקראיניים, נוכח החסמים הגיאוגרפיים והפוליטיים המונעים את האפשרות לכך.

אף על פי שאין לכך אישור מוחלט, האפשרות לאספקת טילים חושפת אסימטריה בעימות. לעומתה, ההיסוס של המערב לספק לאוקראינה נשק שמסוגל לתקוף את רוסיה מספקת ניגוד חד מול חילופי הציוד הצבאיים החופשיים בתוך הברית רוסיה-צפון קוריאה. הבדל זה רק מקשה יותר על אוקראינה להגן על שטחה תחת מתקפות אויב הולכות וגוברות.

תרחישים פוטנציאליים למעורבות של צפון קוריאה

עם דיווחים על שימוש בטילים צפון קוריאניים וכוחות בדרכם, ספניאל בוחן תרחישים אפשריים לגבי כיצד יכולה המעורבות הזו להתרחב. תרחיש אחד הוא שצפון קוריאה תתמקד באופן בלעדי באספקת נשק לרוסיה, ללא השתתפות ישירה בעימות באוקראינה. מהלך כזה, למעשה, ימסד מערכת יחסים עסקית, בדומה למשלוחי הנשק המוקדמים יותר, אך עדיין עשוי להעמיס על הדינמיקה הגיאופוליטית.

כחלופה, צפון קוריאה עשויה לקחת תפקיד ישיר יותר, עם חייליה משתתפים בפעולות על אדמת אוקראינה. מהלך זה ייצג הסלמה משמעותית, וספניאל מציין כי התפתחות כזו תדחוף את העימות באוקראינה מעבר למסגרת הדו-צדדית הנוכחית, בין רוסיה לאוקראינה, לכדי עימות בינלאומי רחב יותר. אם כוחות צפון קוריאניים אכן הוצבו לשיגור טילים מצפון לאוקראינה, כפי שמציעים כמה דיווחים, זה ייצג את המעורבות הקינטית הישירה הראשונה של המדינה בעימות.

שאלה קריטית עולה מכך: מדוע רוסיה זקוקה לכוחות צפון קוריאניים לשיגור הטילים האלה כאשר היא כבר משתמשת בנשק כזה מזמן ללא צורך בסיוע נוסף? ספניאל בוחן את האפשרות שרוסיה עשויה להניח את הבסיס לתפקיד צבאי רחב יותר מצד צפון קוריאה, תוך נורמליזציה של נוכחותם בדרכים שיכולות בהמשך להתפתח למעורבות ישירה יותר. באמצעות הצבת כוחות וציוד צפון קוריאניים, מוסקבה עשויה להתכונן להסלמה עתידית, שבה צפון קוריאה תשמש שותפה מוכנה לשאת חלק מהנטל התפעולי והפוליטי.

בהתייחס לפרטים התפעוליים המדווחים, ספניאל מציין טענות לפיהן כ-90 אנשי צבא צפון קוריאניים, יחד עם שישה משגרים ו-120 טילים, מוצבים סמוך לאוקראינה לצורך מבצעי טילים. אם הטענות נכונות, הוא טוען שזה יכול להעיד על תלות מדאיגה בכוח עבודה זר, שכן לרוסיה כבר יש כוח אדם מנוסה שיכול להפעיל את אותו נשק. אף על פי כן, הוא גם מציין שמידע זה לא בהכרח מרמז על מחסור מיידי בגיוס צבאי רוסי, שכן נתונים אחרונים מראים שהקרמלין הגיע ליעדי הגיוס המוצהרים.

משמעות רחבה יותר של מעורבות צפון קוריאה, מסביר ספניאל, יכולה להיות תפקידה כ"שותף בעל עלות נמוכה" בקואליציה שברירית נגד המערב. בניגוד לסין, שפועלת במסגרת מגבלות פוליטיות מוגדרות, ואיראן, שנמצאת תחת לחצים פנימיים וחיצוניים משמעותיים, צפון קוריאה עשויה להיות בעלת היכולת והרצון לספוג את ההשלכות הפוליטיות והכלכליות של מעורבות מעמיקה יותר במלחמה. עבור רוסיה, תמיכה כזו יכולה לשמש כקו חיים, המאפשר אופציות להמשך הקמפיינים שלה תוך הסחת לחצים פנימיים ובינלאומיים.

למרות זאת, ספניאל מזהיר כי גם עם הראיות למעורבות גוברת מצד צפון קוריאה, היקף מלא של תפקידם נותר לא ברור. ממשלוחי נשק ועד למעורבות ישירה אפשרית בפעולות, היבטים רבים של מערכת היחסים הזו דורשים חקירה נוספת לפני שניתן יהיה להגיע למסקנות חד-משמעיות.

מה נאמר ובאיזה שלב

הנקודות שמעלה המאמר, והרגעים בהקלטה בהם הן נאמרו. כל אחת מהנקודות מטה פותחת את ההקלטה ברגע המתאים.

• ויליאם ספניאל דן במעורבות של צפון קוריאה דרך פריסת כוחותיה ברוסיה. 08:16.
• אוקראינה פתחה בפלישה לאזור קורסק ברוסיה בשנת 2024. 01:27.
• מגויסים רוסים התנגדו להיגרר לעימות באוקראינה. 01:55.
• רוסיה הסתמכה על חיילי חוזה מתנדבים שהונעו באמצעות תמריצים, בגלל אתגרים בגיוס ובמורל. 01:55.
• באוקטובר 2024 נפרסו כ-12,000 חיילים צפון קוריאנים כדי לתגבר את מערך ההגנות באזור קורסק. 02:39.
• רוסיה הציעה סיוע פיננסי, תמיכה טכנית לתוכניות החימוש של צפון קוריאה וסיוע במזון בתמורה לחיילי צפון קוריאה. 03:10.
• חיילי צפון קוריאה תרמו להגנות הרוסיות בקורסק, מה שהוביל בסופו של דבר את הכוחות האוקראינים להסגת כוחותיהם לאחר חמישה חודשים. 02:39.
• דיווחים מציעים שצפון קוריאה עשויה לפרוס 30,000 חיילים נוספים לרוסיה. 03:51.
• הערכות מודיעין מאוקראינה מצביעות על הכנות לוגיסטיות ליד הגבול הצפון-מזרחי של רוסיה עם אוקראינה. 04:19.
• דווח כי נעשה שימוש בתחמושת צפון קוריאנית, ספציפית בטילים מדגם KN-23, בהתקפות טילים על קייב וזפוריז'יה בליל ה-10-11 באוגוסט. 05:10.
• טילים מדגם KN-23 דומים חזותית ותפעולית למערכות איסכנדר-M הרוסיות. 05:10.
• טילים צפון קוריאניים נמצאים בשימוש על ידי רוסיה מאז סוף שנת 2023. 05:54.
• דיווחים מצביעים על מחסור במלאי טילי פטריוט מערביים באוקראינה. 06:10.
• רכישת טילים מצפון קוריאה ככל הנראה מהווה אופציה חסכונית יותר עבור רוסיה מאשר הגברת ייצור מקומי של טילים. 06:34.
• תשתית ייצור הטילים בצפון קוריאה נחשבת כבלתי ניתנת לתקיפה על ידי הכוחות האוקראיניים. 06:45.
• טילים צפון קוריאניים עשויים לחשוף אסימטריה בעימות לפי הניתוח. 06:59.
• טענות מדווחות על כ-90 אנשי צבא צפון קוריאניים, שישה משגרים ו-120 טילים המוצבים סמוך לאוקראינה לצורך מבצעי טילים. 08:16.
• רוסיה הגיעה ליעדי הגיוס המוצהרים שלה. 08:36.
• המעורבות של צפון קוריאה מספקת לרוסיה אפשרויות להמשך קמפיינים תוך הסחת לחצים פנימיים ובינלאומיים. 10:46.
• צפון קוריאה תוארה כ"שותפה בעלות נמוכה" בקואליציה נגד המערב. 11:42.
• קיימות ראיות למעורבות של צפון קוריאה אך עדיין קיים חוסר ודאות לגבי ההיקף המלא שלה. 10:30.