רחפנים וטנקים: הקצאת תקציבי ביטחון

השפעת גידול תקציבי הביטחון על אסטרטגיה צבאית

לפי דבריו של אנדרס פוק נילסן, גידול בתקציבי הביטחון ברחבי אירופה בתגובה למתיחות הגאופוליטית הגוברת מציב נקודת הכרעה חשובה בפני הצבאות המערביים: כיצד לשלב את התקציבים האלו? הבחירה אינה פשוטה בגלל המהפכה הרווחת בענייני לחימה, שמונעת על ידי התקדמות טכנולוגית כפי שבאה לידי ביטוי בעימות באוקראינה. פלטפורמות מסורתיות כמו טנקים, מטוסי קרב וספינות מלחמה הגדירו בעבר את ההכנות הצבאיות, אך המשך הרלוונטיות שלהם מוטלת כיום בספק לאור טכנולוגיות מתקדמות כמו רחפנים ובינה מלאכותית.

נילסן סבור כי המהפכה הזו מחייבת הערכה מחדש של האופן שבו צבאות צריכים להשקיע, תוך הדרך להימנעות מהמלכודת של הישארות עם מערכות שעבר זמנן. ההשלכות של הקצאת משאבים שגויה עלולות להיות הרסניות במקרה של עימות מול יריב שווה כוח כמו רוסיה. הוא מדגיש את החשיבות של התאמת החלטות התקציב לדרישות המשתנות של מלחמה מודרנית, ומבהיר כי שמירה על יתרון מול התפתחויות אלו היא חיונית.

מהפכת הרחפנים: טכנולוגיה צבאית מחוללת שינוי

נילסן מדגיש כי רחפנים מהווים תפנית טכנולוגית מהותית בתעשיית הבטחון, ברמה שמקבילה להמצאת מטוסים או טנקים. הכנסת הרחפנים יוצרת קו ברור בהיסטוריה, שמחלק את הלחימה ל"לפני" ו"אחרי" השימוש הנרחב במערכות לא מאוישות אלה. צבאות חייבים להסתגל למציאות הזו, לא רק באמצעות אימוץ הטכנולוגיות אלא גם על ידי עיצוב מחדש של דוקטרינות ותוכניות הכשרה. חיילים יצטרכו ללמוד כיצד לתפקד לצד רחפנים, ואף שנראה כי מערכות מאוישות לא ייעלמו לחלוטין, התפקידים שלהן ישתנו באופן מהותי.

אחד ההשפעות המרכזיות של רחפנים היא השקיפות בשדה הקרב, מציין נילסן. רחפנים הפחיתו באופן משמעותי את יתרון המפתיע ההיסטורי שהיה בדרך כלל למתקיפים, על ידי מתן יכולת למגינים לצפות בזמן אמת בשדה הקרב. בנוסף, העלות הנמוכה של יכולות אש שנכנסו עם רחפנים הרחיבה משמעותית את כמות האש הזמינה, ושינתה את הדינמיקות המסורתיות. תהליך זה משמיט את האיזון שהיה לאורך זמן בין לחימת התשה (שמתמקדת בגרימת הפסדים ליריב) לבין מלחמת תמרון (של אסטרטגיה, מיקום ותנועה מהירה). עם כניסת הרחפנים, לחימת התשה זוכה לחשיבות מחודשת, ומאתגרת את הצבאות המערביים שהורגלו להעדיף דוקטרינות של תמרון.

נילסן טוען כי הפרדיגמה החדשה הזו דורשת חלוקת עבודה בין מערכות מאוישות ולא מאוישות. מערכות לא מאוישות יקבלו תפקיד ראשי במבצעי התשה, ויפנו את הדרך למערכות מאוישות שיבצעו פעולות תמרון מכריעות. שליחת מערכות מאוישות מוקדם מדי בעימות, לפני שהאויב הובס מספיק, עשויה להוביל לתוצאות קטסטרופליות.

איזון בין התשה לתמרון במלחמות עתידיות

עם כניסת מערכות לא מאוישות שמציעות כוח אש במחיר שווה לכל נפש, נילסן חזוי כי תהיה התרכזות הולכת וגוברת בלחימת התשה בשדה הקרב. עם זמינות גוברת ועלויות נמוכות של מערכות אלו, צבאות ניצבים בפני צורך מתמשך לחשוב מחדש על אסטרטגיות הרכש והפעולה שלהם. צבאות מערביים, שהתרגלו להעדיף תמרון על פני התשה, ניצבים כעת בפני אתגר להסתגל לנוף שבו דינמיקות של התשה שולטות. שינוי זה מביא משמעויות משמעותיות לאופן שבו יילחמו וינצחו מלחמות בעתיד.

נילסן מציע כי טכנולוגיות לא מאוישות צריכות להקטין את הפסדי התשה ולהביא למצב אידיאלי לפעולות תמרון מוצלחות בהמשך העימות. גם עם טכנולוגיה חכמה יותר מיום ליום, התשה תישאר חלק מרכזי באסטרטגיה הצבאית בשל מחסומי הייצור והפריסה הנמוכים של מערכות הלא מאוישות. איזון נכון בין התשה לתמרון יכלול החלטה מדוקדקת לגבי העיתוי של מעורבות מערכות מאוישות בלחימה. צעדים לא נכונים באיזון עדין זה עשויים לגרום לתוצאות הרסניות עבור מאמצים צבאיים.

התאמת רכש צבאי לאתגרי ימינו

לאור שינוי המיקוד לעבר מלחמת התשה, נילסן מדגיש כי יש צורך בשינוי מוחלט באסטרטגיות הרכש הצבאי. בעשורים האחרונים, צבאות מערביים נבנו עבור מבצעים עם מעט נפגעים, בהקשרים כמו לוחמה באי-סדורים או משימות שמירת שלום. ציוד מתקדם ויקר נבחר לעיתים קרובות מתוך ציפייה להפסדים קטנים בלבד בעימותים כאלה. גישה זו הזניחה לעיתים קרובות את הצורך במאגרים בקנה מידה רחב או יכולת להחליף ציוד בצורה משמעותית.

לדברי נילסן, מלחמה בימינו דורשת גישה שונה, שמתבססת על ההכרה בכך שציוד תיאבד בזמן הלחימה. צבאות צריכים לרכוש מערכות המיועדות למוביליזציה בקנה מידה רחב ומתמשכת. הדגש צריך לעבור מרכישת מספר קטן של פלטפורמות מתקדמות ויקרות, להעדפת מערכות בעלות רבה, חסכוניות, הניתנות לשחזור במהירות דרך מאמצי ייצור מתמשכים.

נילסן מציין כי בניית צבא המסוגל לפתוח במלחמה אינה זהה להבטחת פעולה צבאית שמסוגלת להחזיק ולהביא לניצחון במלחמה הזו. תובנה זו מדגישה את הצורך בפיתוח תהליכי ייצור גמישים וחדשניים בזמן שלום, כדי לתמוך בהגדלה מהירה של ייצור ציוד בזמן מלחמה. נילסן מנסח זאת כבניית צבא לשלבים הראשונים של העימות תוך כדי הכנה לייצר את הציוד לכוחות הבאים במהלך העימות עצמו.

שיקולים אסטרטגים באש ארוכת טווח

נילסן מדגיש את החשיבות של השקעה ביכולות טילים ארוכי טווח ומערכות הגנה יעילות. למרות שחלק מהתקדמות מתרחש, בעיקר בשל יוזמות של אוקראינה, רוב מדינות אירופה עדיין אינן מוכנות לכמות רחבה של תקיפות טילים מצד יריבים כמו רוסיה ואינן מצוידות להגיב. הוא מציין שאירופה בפיגור משמעותי לעומת רוסיה מבחינת יכולת ייצור טילים ורחפנים, מה שהופך תחום זה לצורך דחוף להתמקדות.

כדי לאזן את המאזן, נילסן מדגיש כי התמודדות עם הגנה מפני טילים היא רק חלק מהמשוואה. אם אירופה רוצה להתמודד באופן אפקטיבי עם איומים בטווח ארוך, עליה לפתח יכולות התקפיות חזקות. ללא אלו, מדינות אירופיות לא יוכלו להשיב אש על מתקני ייצור אויב או להפריע לכלכלת המלחמה של יריב. הוא מסכם בכך שכלי טילים ארוכי טווח ומערכות הגנה הקשורות להם הם קריטיים כמו השיפורים ברחפנים וטכנולוגיות רובוטיות בקווי החזית, יוצרות מהפכה כפולה בטכנולוגיה הצבאית שחייבים לקבל.

תפקידם המתמשך של פלטפורמות כבדות במלחמה

למרות השיפורים המהפכניים בטכנולוגיות רחפנים וטילים, נילסן מדגיש כי הפלטפורמות הצבאיות המסורתיות עדיין משחקות תפקידים שאין להם תחליף. מעורבות אנושית בשדה הקרב לא תיעלם בקרוב. משימות כמו תקשורת פנים מול פנים משמעותית באזורי עימות ומשימות אחרות הדורשות מורכבות ועדינות אינן יכולות להתבצע בצורה אפקטיבית על ידי מכונות. בנוסף, נכסים כמו כלי רכב משוריינים וטנקים ממשיכים לשחק תפקידים חיוניים. הם מספקים הגנה קריטית לחיילים המוצבים בשטח, ובכך משפרים את סיכויי הישרדותם באזורי מלחמה פעילים.

נילסן גם סוקר את האתגרים הייחודיים של פעולות ימית. ספינות מלחמה כמו פריגטות ומשחתות, למרות היותן יקרות וחשופות בעימותים בעוצמה גבוהה כמו אלו שנצפו בים השחור, נותרות בלתי ניתנות להחלפה במשימות מסוימות. אלו כוללות מבצעים אקספדיציוניים שבהם הצבאות מוצבים רחוק משטחים ביתיים כדי לשמר נוכחות, לבצע פעולות נגד פיראטיות או לתמוך במשימות יציבות במקום אחר. תפקידים כאלה דורשים פלטפורמות חזקות וגמישות המסוגלות לפריסה מתמשכת, שלא ניתן לממש באמצעות טכנולוגיות רחפן עכשוויות.

נילסן מסכם ומציין את המתיחות המובנית בין אימוץ טכנולוגיות מהפכניות כמו רחפנים לשימור פלטפורמות מסורתיות. איזון בין צרכים אלו חשוב לשמירה על צבא מיומן וגמיש שיכול להתמודד עם אתגרי הגנה מורכבים של ההווה והעתיד. בעוד ברחפנים שינו באופן בסיסי את אופי המלחמה, יכולות מסורתיות נותרות חיוניות, בין אם למלחמות בקנה מידה גדול או לפעולות מעבר לאזורי עימות בעוצמה גבוהה. גישה מתואמת ברכש ובהקצאת משאבים חיונית לניווט בטוח בנוף ההגנה המשתנה.

מה שנאמר ומתי

הנקודות שמעלה המאמר, והרגע בהקלטה שבו כל אחת מהן נאמרה. כל אחד מהקישורים למטה פותח את ההקלטה ברגע המתאים.

• תקציבי הביטחון העולים ברחבי אירופה הם תגובה למתיחות הגאופוליטית הגוברת. 00:42.
• המהפכה המתמשכת בעניינים צבאיים מונעת על ידי התקדמות טכנולוגית שנצפית בעימות באוקראינה. 00:45.
• פלטפורמות מסורתיות כמו טנקים, מטוסי קרב וספינות מלחמה הגדירו בעבר את ההכנות הצבאיות, אך המשך הרלוונטיות שלהן מוטלת כיום בספק לאור טכנולוגיות מתקדמות חדשות. 00:07.
• נילסן מדגיש כי רחפנים מהווים תפנית טכנולוגית מהותית בתעשיית הביטחון, ברמה שמקבילה להמצאת מטוסים או טנקים. 01:26.
• לדברי נילסן, הכנסת הרחפנים מחלקת את הלחימה ל"לפני" ו"אחרי" השימוש הנרחב בהם. 01:54.
• נילסן מדגיש כי הרחפנים הפחיתו את יתרון המפתיעה של התוקפים בכך שהם מאפשרים למגינים לצפות בזמן אמת בשדה הקרב. 02:22.
• רחפנים הורידו את עלות כוח האש והעלו את היקפו. 02:35.
• רחפנים משפיעים על האיזון בין לחימת התשה למלחמת תמרון, תוך דגש על החשיבות המתחדשת של לחימת התשה. 02:46.
• נילסן טוען שמערכות לא מאוישות ימלאו תפקיד ראשי בלחימת התשה, והמערכות המאוישות יפעלו בלחימת תמרון מכרעת בשלב מאוחר יותר. 03:25.
• נילסן צופה שהזמינות המשתלמת של כוח אש באמצעות טכנולוגיות לא מאוישות משנה את שדה הקרב, וממקדת את תשומת הלב בלחימת התשה. 01:15.
• מלחמה מודרנית דורשת מעבר מרכש ציוד יקר לרכש מערכות חסכוניות ובכמות גבוהה. 04:10.
• צבאות זקוקים למערכות המיועדות למוביליזציה רחבת היקף וממושכת. 10:39.
• נילסן מדגיש את הצורך להכין תהליכי ייצור למען הגדלה מהירה של ציוד במהלך מלחמה. 06:04.
• נילסן מציין את החשיבות בהשקעה ביכולות טילים ארוכי טווח ובמערכות הגנה יעילות כדי להתמודד עם איומי טילים. 07:20.
• רוב מדינות אירופה עדיין אינן מוכנות לכמות רחבה של תקיפות טילים מצד יריבים כמו רוסיה. 07:00.
• אירופה בפיגור משמעותי מול רוסיה ביכולות ייצור טילים ורחפנים. 06:45.
• נילסן טוען כי תגובה רק לאיומי הטילים אינה מספיקה; אירופה צריכה גם לפתח יכולות התקפיות חזקות. 07:20.
• כלי נשק טילים ארוכי טווח ומערכות ההגנה הקשורות אליהם הם קריטיים, לצד שיפורים ברחפנים ובטכנולוגיות רובוטיות בקווי החזית. 07:51.
• למרות השיפורים בטכנולוגיות רחפנים וטילים, נילסן סבור שפלטפורמות מסורתיות כמו טנקים ורכבים משוריינים נותרות חיוניות בהגנה על חיילים. 08:12.
• נילסן דן באתגרים שמציבות פעולות ימית, וטוען שספינות מלחמה כמו פריגטות ומשחתות הן חיוניות למשימות מסוימות, אף על פי שהן יקרות ומועדות לפגיעות בעימותים בעוצמה גבוהה. 08:53.
• נילסן מסכם כי איזון בין טכנולוגיות מהפכניות כמו רחפנים לבין פלטפורמות מסורתיות הוא הכרחי לאפקטיביות צבאית בתרחישי הגנה מודרניים. 10:30.
• נילסן מדגיש שיש להתאים את דוקטרינות הצבא, פרוטוקולי ההכשרה ואסטרטגיות הרכש כדי לנצל את הטכנולוגיות החדשות כמו רחפנים, תוך כדי שמירה על יכולות מסורתיות. 01:51.