מדוע ישראל מתנגדת להסכם גרעין חדש עם איראן

מדוע ישראל רואה בהסכם עם איראן איום

לפי אנליסטים צבאיים שהשתתפו בדיון הזה, ישראל רואה בהסכם הגרעין המיועד בין ארצות הברית ואיראן כאיום ישיר על ביטחונה הלאומי. הדאגה המרכזית עבור מנהיגי ישראל, כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו, היא המשך הקיום של יכולות הגרעין והצבא של איראן, למרות המו"מ והלחצים החיצוניים המתמשכים. מבחינת ישראל, כל הסכם שאינו מפרק לחלוטין את היכולות הללו מגביר את הסיכונים הקיומיים שהמדינה כבר עומדת בפניו.

שירואן מסביר שבמסגרת ההסכם המוצע, ממשלת איראן ומשמרות המהפכה האיסלאמיות (IRGC) יישארו על כנם, עם תנאים מועטים שמטפלים בשינויים אפשריים במשטר. תוצאה זו סותרת באופן ישיר את מטרותיה של ישראל, שמתמקדת בצמצום השפעתה האזורית של איראן ומניעתה מלהיות מדינה גרעינית.

נתניהו וממשלתו מודאגים במיוחד מהסכם שדוחה את הדיונים על נכסי הגרעין של איראן למשא ומתן עתידי. הם מפרשים זאת כהשארת איראן במעמד של "מדינת סף גרעינית", מצב שמאפשר לה לפתח נשק גרעיני בעתיד. נוסף על כך, הם מזועזעים מקיומה של אפשרות שההסכם יאפשר לאיראן לשקם את כלכלתה ולחזק את יעילותה הצבאית והאסימטרית. כפי שמציין נילסן, כל דולר שישוחרר מסנקציות בינלאומיות עלול להיות מנותב למימון הקמת מכונת המלחמה של איראן, כולל רחפנים, טילים ופרוקסים שמאיימים ישירות על ביטחון ישראל.

ממשלת נתניהו מאמינה שסימני הסכם הקיים מעידים על סכנה עבור ישראל בשנים הקרובות. באמצעות חיזוקה של איראן, הוא מסכן את הענקת יכולת לטהרן לאיים על ישראל ברגע שתראה בכך הזדמנות מתאימה. לכן, בעוד שארצות הברית עשויה לראות בהסכם סגירה לעימותים, ישראל רואה בו פתיחת הדלת לעימות חמור ומתמשך יותר.

חסינותה של איראן ושינויי מאזן הכוח האזורי

האנליסט אנדרס פאק נילסן מפרט על תגובתה של איראן לפעולות של ארצות הברית, במיוחד לאחר חודשים של הפצצות אינטנסיביות במהלך העימות ביניהן. חרף היקף חסר תקדים של התקפות ארה"ב על תשתיות איראן, כולל תקיפות על אתרי גרעין גדולים כמו המתקן בנתנז, איראן הפגינה חסינות מרשימה. מתקנים מרכזיים שנפגעו במהלך התקיפות, כמו נתנז והמתקן הגרעיני התת-קרקעי בהר ההריסה, החלו להשתקם וכמה מהם נותרו פעילים בשל ביצורי המתקנים המתקדמים.

נילסן מציין כי יכולתה של איראן לעמוד מול המתקפות, לא רק שימרה את כוחותיה, אלא גם השפיעה על מאזן הכוחות האזורי. הנהגת המדינה יצאה מהמצב מאוחדת יותר, עם נכונות להסתכן ולמנוע נסיונות מצד אויביה. החוסן הזה מחזק את מעמדה של איראן במשא ומתן ומעמיד תקדים להתנגדות ללחצים חיצוניים, בין אם צבאיים, כלכליים או דיפלומטיים.

בנוסף לכך, נילסן מדגיש שהתקדמותה של איראן בתחום טכנולוגיית הטילים, במיוחד עם טיל חורמשהר המסוגל לשאת עומסי משקל גדולים, רק מעצימה את הדאגות האזוריות. יחד עם חומרים בקיעיים המתקרבים לרמת נשק, התפתחויות אלו מדגישות את הקרבה של איראן ליכולת נשק גרעיני. עבור ישראל, הדבר מחזק את תפיסת הסכנה הקיומית, במיוחד כאשר איראן הולכת ומאבדת את החשש מאיומים חיצוניים, ובמקביל גוברת ביטחונה העצמי ביכולת נגדית.

מקבלי ההחלטות בארה"ב ובאזור מודאגים באופן מיוחד מהיכולת הגוברת של איראן לאכוף את יעדיה האסטרטגיים. כפי ששירואן מציין, יכולתה של איראן לשבש את המצב במצר הורמוז, נקודת חנק קריטית לשינוע נפט עולמי, מעניקה לה כלי רב עוצמה להפרעה כלכלית ולעצמת מנוף צבאי. הדבר מדגיש מדוע אויביה, במיוחד ישראל, רואים במשטר כאתגר הולך וגדל ארוך טווח, המסוגל לערער את היציבות באזור ולסבך כל מאמץ להשגת שלום.

המיקוד האסטרטגי ביחסים בין ארצות הברית לישראל

העדיפויות השונות בין ארצות הברית לישראל הפכו לנקודת המוקד ביחסיהן. כפי שממחיש ההקלטה, ארצות הברית תחת שלטונו של טראמפ מתמקדת בסיום המלחמה עם איראן ובצעידה לקראת מזכר הבנות. ההסכם שואף להביא לפתרון דיפלומטי של הסכסוך, לייצב את שוקי האנרגיה, לפתוח מחדש את מצר הורמוז ולספק נורמליזציה רחבה יותר ביחסים עם איראן. עם זאת, גישה זו מתנגשת באופן חריף עם עמדתה הנוקשה של ישראל.

בזמן שארצות הברית נותנת עדיפות לשוקי האנרגיה העולמיים וליציבות האזורית, מטרותיה של ישראל שונות לחלוטין. נילסן ושירואן טוענים כי ממשלת נתניהו מבקשת להחליש את איראן, למתן את השפעתה האזורית הגוברת ולפרק לחלוטין את יכולותיה הגרעיניות והצבאיות. כל דבר פחות ממטרות אלו נתפס בישראל כהתפשרות.

שוני אסטרטגי זה יצר מתחים גלויים בין וושינגטון לירושלים. למרות תמיכתו החזקה של טראמפ בישראל בעבר, כמו הכרה בירושלים כבירתה, תמיכה בתביעות השטחים בגולן וסיוע צבאי נרחב, ההסכם עם איראן גורם ללחץ על הברית. הקריין (האנליסט) מדגיש שישראל מרגישה שהיא נדחקת לשוליים בתהליך המשא ומתן. ממשלת נתניהו חוששת שהחלטות שמתקבלות ללא מעורבותה עלולות להותיר את ישראל חשופה לתוקפנות עתידית.

בזמן שארצות הברית רואה בהסכם צעד לקראת סיום העוינות, מנהיגי ישראל רואים בכך החמרה של חוסר האיזון האסטרטגי, המעצימה את איראן בעוד שישראל נותרת מוגבלת. ניגוד אינטרסים זה משקף את הפערים הגיאופוליטיים המעמיקים.

השלכות טקטיות אזוריות

אנדרס פאק נילסן דן באתגרים הגאוגרפיים של ישראל, כולל גבולותיה הצרים שמגבילים את אפשרויות ההגנה שלה ומשפיעים רבות על אסטרטגיות הביטחון והצבא שלה, במיוחד בכל הנוגע לאינטראקציה שלה עם מדינות שכנות. הגאוגרפיה של ישראל משאירה אותה עם גבולות טריטוריאליים צרים, בנקודות מסוימות ברוחב של 17 קילומטר בלבד, מה שמגביל את עומק האסטרטגיה שלה. עבור ישראל, נתון זה הופך את התקפות המנע ואת שמירת השטח, כמו הגדה המערבית, לקריטיות עבור ביטחונה הלאומי.

שירוואן מדגיש כי פעולות הצבא של ישראל, כמו אלה המכוונות נגד מתקני חיזבאללה בלבנון, נועדו להרחיב את תחום האסטרטגיה שלה כדי להבטיח אזורי חיץ. דגש מסוים ניתן להפעלת שליטה עד נהר הליטני, במאמץ לצמצם את יכולתו של חיזבאללה לסכן באופן ישיר את ישראל. אולם, כפי שמצוין, למרות חדירות כאלה ללבנון, ישראל נותרת פגיעה בשל הטבע המתפתח תדיר של לוחמה מודרנית. כלים כמו טילים היפרסוניים, טכנולוגיות רחפנים ונשק מבוסס AI מציבים עדיין אתגר מתמשך ליכולות ההגנה של ישראל.

הפרשנות מדגישה עוד כיצד היריבויות המתמשכות בין ישראל לאיראן מתבטאות בעימותים אזוריים. דוגמה אחרונה לכך היא סדרת חילופי טילים שנגרמה בעקבות הפצצת ישראל בביירות, שהובילו להתקפות תגמול מאיראן דרך שלוחותיה. כפי שמסביר האנליסט (המספר), תקריות כאלה מסכנות את הפסקת האש השברירית שכבר קיימת, ועלולות בקלות להידרדר למלחמה כוללת, מה שמקשה עוד יותר על המגעים שמובילה ארצות הברית מול איראן.

הנושא הרחב יותר שנמצא על הפרק הוא מה שמתאר האנליסט (המספר) כ"טבע הקשרי" של הסכסוכים האזוריים. עבור איראן, פעולותיה בחזית לבנון קשורות באופן ישיר לעימותים רחבי ההיקף שלה, בייחוד מול ארצות הברית. לעומת זאת, ממשל טראמפ מנסה להרחיק חזיתות אלה כדי להתמקד בפתרון דיפלומטי רחב יותר מול טהרן. המתח הפנימי בגישות אלו מדגיש את המורכבות של גיאופוליטיקה המזרח התיכון, שבה פעולות צבאיות יכולות להשפיע באופן דומינו על המאמצים הדיפלומטיים.

נילסן מסכם את החלק הזה בהדגשה שמקבלי ההחלטות בישראל מבינים את הסיכונים הכרוכים בפעולותיהם, אך חשים מחויבים לפעול בשל האתגרים הקיומיים שמציבים הגיאוגרפיה והיריבים שלהם. עבור ישראל, תמיכה או אפילו חבלה במגעים בין ארצות הברית לאיראן עשויות להיות הדרך היחידה לשמור על סדרי העדיפויות האסטרטגיים שלה, ללא קשר למחיר שהם עשויים לגבות על היחסים הבינלאומיים.

מה שנאמר ומתי

הנקודות שהועלו במאמר זה, והרגע בהקלטה שבו נאמרו. הכל נאמר על ידי אנדרס פאק נילסן. כל זמן פותח את ההקלטה ברגע הנתון.

• ישראל רואה בהסכם הגרעין המוצע בין ארצות הברית ואיראן כאיום ישיר על ביטחונה הלאומי. 15:21.
• מנהיגי ישראל, כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו, מודאגים מהמשך הקיום של יכולות הגרעין והצבא של איראן, למרות מו"מ מתמשך. 05:02.
• במסגרת ההסכם המוצע, ממשלת איראן ומשמרות המהפכה האיסלאמיות (IRGC) יישארו על כנם, עם תנאים מועטים שמטפלים בשינויים אפשריים במשטר. 07:38.
• נתניהו וממשלתו מודאגים במיוחד מהסכם שדוחה את הדיונים על נכסי הגרעין של איראן למשא ומתן עתידי. 14:26.
• דולרים שיופשרו מסנקציות בינלאומיות עלולים להיות מנותבים למימון הקמת מכונת המלחמה של איראן, כולל רחפנים, טילים ופרוקסים. 09:24.
• ממשלת נתניהו מאמינה שכל הסכם שמחזק את איראן מספק לטהרן יכולת לאיים על ישראל. 14:57.
• חרף היקף חסר תקדים של התקפות ארצות הברית על תשתיות איראן, כולל מתקני נתנז והר ההריסה, איראן הפגינה חסינות ושיקמה כמה מתקנים מרכזיים. 08:22.
• נזק למתקנים כמו נתנז לא פגע לחלוטין בתפעולם בשל ביצורי המתקנים המתקדמים. 08:22.
• נילסן מציין כי טכנולוגיות הטילים המתפתחות באיראן, במיוחד טיל חורמשהר המסוגל לשאת עומסי משקל גדולים, מעצימות את הדאגות האזוריות. 10:21.
• שירואן מדגיש את יכולתה של איראן לשבש את מצב מצר הורמוז, נקודת חנק קריטית לשינוע נפט עולמי, שמעצימה את יכולותיה הצבאיות. 00:14.
• ארצות הברית תחת טראמפ התמקדה בסיום המלחמה עם איראן וביצירת מזכר הבנות לייצוב שוקי האנרגיה ונורמליזציה עם טהרן. 13:19.
• החלטות שמתקבלות ללא מעורבות ישראל בשולחן המשא ומתן גורמות לה להרגיש חשופה לתוקפנות עתידית. 22:32.
• אנדרס פאק נילסן דן כיצד גבולותיה הצרים של ישראל, ברוחב של עד 17 קילומטר בלבד באזורים מסוימים, משפיעים רבות על אסטרטגיות ההגנה שלה. 15:26.
• הפצצת ישראל בביירות הובילה להתקפות תגמול מצד שליחי איראן באזור. 20:31.
• חילופי אש אזוריים ועימותים מקושרים, כמו פעולות בין ישראל לחיזבאללה, מושפעים ממשא ומתן רחב יותר בין ארצות הברית ואיראן. 20:31.
• נילסן טוען כי מנהיגי ישראל מבינים את הסיכונים אך חשים מחויבים לנקוט צעד אגרסיבי בשל אתגרים קיומיים. 16:11.