המלחמה ההיברידית של רוסיה נגד גרמניה: מתחת לסף העימות הפתוח

סקירה כללית של העימות ההיברידי בין רוסיה לגרמניה

ויליאם ספנייל מתחיל בהסבר שאומר שגרמניה האשימה באופן רשמי את רוסיה בתכנון התקפת רחפנים שנערכה לאחרונה בשדה התעופה בלייפציג. אירוע זה הוא חלק ממה שמסתמן כמלחמה היברידית מתמשכת – פעולות נסתרות ולא קונבנציונליות שמנהלת רוסיה, אשר נועדו להישאר מתחת לסף המלחמה המסורתית. זהו סימן להסלמת המתחים בין שתי המדינות.

גרמניה, חברה מרכזית בנאט"ו, טרם הפעילה את סעיף 4 או סעיף 5 של נאט"ו, על אף שההתקפה נערכה בשטחה. אם הייתה עושה זאת, הייתה יכולה לגרום להתייעצות עם חברי נאט"ו או להכריז על ההתקפה ככזאת שמחייבת הגנה קולקטיבית. עם זאת, התגובה המינימלית עד כה משאירה את גרמניה חשופה ללחצים נוספים. ספנייל מציין שריסון כזה, למרות שהוא עשוי להימנע מהסלמה, יכול לחזק את ידיה של רוסיה להמשיך ושימוש בטקטיקות היברידיות נגד תשתיות ואינטרסים גרמניים.

תקריות שדה התעופה לייפציג והשלכותיהן

ויליאם ספנייל מתמקד בפרטים של שתי תקריות רחפנים שהתרחשו בשדה התעופה לייפציג ב-4 וב-5 באוגוסט. הוא מסביר ששדה התעופה בלייפציג משמש כמרכז לוגיסטי חשוב למאמצי הסיוע לאוקראינה, שבו מרכזים אספקות לפני העברתן לדרום-מזרח פולין ולבסוף לאוקראינה. בהתחשב בתלות הכבדה בלייפציג לתמיכה צבאית והומניטרית, נראה שלא במקרה נבחר כמטרה.

בתקרית הראשונה, מטוס מטען מדגם AN-124 שנשא משלוח של כלי נשק מצרפת לאוקראינה דרך לייפציג הותקף על ידי רחפן מרובע שחנה בשדה התעופה. הרחפן נשא 800 גרם חומר נפץ ופגע באחת מכנפי המטוס. עם זאת, ההתקפה נכשלה, שכן הרחפן לא התפוצץ ורק נפל ארצה. לחוקרים דרשו שעות כדי לגלות את שרידי הרחפן, שכללו כרטיס SIM, שמעיד כי הופעל מרחוק. למרות שלא ברור אם מפעיל הרחפן היה מקומי או בארץ אחרת, ספנייל מדגיש שהתיאום של התקפה שכזו מעיד על רמה גבוהה של מיומנות ומעורבות מדינית סבירה.

התקרית השנייה עם רחפן התרחש על מטוס מטען מדגם בואינג 757, שגם כן טס מצרפת ללייפציג. הרחפן התנגש עם המטוס כאשר המטוס הפסיק נחיתתו עקב סגירת השדה בעקבות התקיפה. יש לציין שלא ברור אם זה היה תאונה או פגיעה מכוונת, שכן הרשויות לא מצאו שרידים של הרחפן השני שיכולים להעיד על מטרתו. אם לא היה חומר נפץ ברחפן, יתכן שהוא היה שם למטרות יעילול. עם זאת, ספנייל מציין את המוזרות של רחפן יעילול המסתובב שעות לפני שפוגע במטוס לאחר חצות הלילה, מה שמעורר שאלות לגבי מטרתו האמיתית.

גרמניה האשימה באופן רשמי את רוסיה בתכנון התקריות הללו, אך רוסיה מכחישה כל מעורבות וטוענת כי ייתכן שמדובר באירוע שנעשה על ידי אירופה או אוקראינה במטרה לעורר תגובה בינלאומית נגד מוסקבה או להצדיק התערבות של נאט"ו. מצידה, גרמניה ייחסה את האחריות לרוסיה בהתבסס על מבנה הרחפן, יירוטי מודיעין, וראיות DNA אפשריות שלא אושרו באופן עצמאי. קיימת ספקולציה שמדינות כמו בלארוס או ליטא סיפקו סוכנים כדי לבצע את ההתקפה מטעם שחקני מדינה רוסים. ספנייל מסביר שהתקרית מהווה דוגמה מובילה לאופיים של פעולות היברידיות רוסיות, שנועדו ליצור עמימות סביב האחריות תוך עמידה במטרות אסטרטגיות.

תגובת גרמניה ודילמת נאט"ו

תגובתה של גרמניה עד כה הייתה מוגבלת, מאחר שהמדינה נמנעה מהפעלת סעיף 5 של נאט"ו, המאפשר הגנה קולקטיבית, ואף סעיף 4, שמספק התייעצות משותפת בין מדינות החברות במקרה של איום נתפס. ויליאם ספנייל מציין שהכחשת האחריות על ידי מוסקבה, יחד עם אופייה ההיברידי של ההתקפה, מסבכים את הרף החוקי להפעלת סעיפים אלה תחת הדין הבינלאומי. שאלת הכוונה היא מרכזית: בעוד שנוכחות חומר הנפץ על הרחפן הראשון מצביעה על כוונה להשמדת מטוס אוקראיני, תפקידו של הרחפן השני נותר עמום.

ספנייל שם לב שלחוסר תגובה משותפת או המשך פעולות תגמול עשוי להיות מסר לרוסיה על חוסר נחישות. מבחינה היסטורית, נאט"ו הפעיל את סעיף 4 בשנה שעברה כאשר רחפנים רוסיים חרגו מהשטח הפולני וכאשר מטוסי קרב רוסיים חיללו את המרחב האווירי של אסטוניה. ובכל זאת, לא בוצעה פעולה דומה במקרה של התקריות בלייפציג. ספנייל טוען שזה נובע מהססנותם של מנהיגי אירופה לספק לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין ניצחונות תעמולה שעשויים לחזק את התמיכה הפנים-ארצית במעשים אגרסיביים נוספים באוקראינה.

במקום זאת, תגובתה המיידית של גרמניה הוגבלה לסגירת הקונסוליה הרוסית בבון, סגירת מרכז תרבות בברלין והחמרת הגבלות על ויזות. צעדים אלו מכוונים יותר להתמודד מול חשדות לפעילות ריגול מאשר לטפל ישירות בתקריות בשדה התעופה. ספנייל מציע שפעולות כאלה, גם אם הן מוצדקות, אינן מספיקות כהרתעה ואינן צפויות לשבש את יכולתה של רוסיה לנהל מלחמה היברידית.

דרכי פעולה אפשריות לגרמניה ולנאט"ו

ויליאם ספנייל דן באסטרטגיות אפשריות שבהן גרמניה ונאט"ו יכולים לנקוט בהתמודדות מול התקפות מתחת לסף המלחמה. הוא מציין שגרמניה פעלה בעיקר באופן קולקטיבי במסגרת האיחוד האירופי (EU) במקום להסלים את תגובתה להתקפות הטרור באמצעות רחפנים באופן ישיר. עם זאת, הוא מוסיף כי הסתמכות על תיאום ברמה האירופית יכולה להקטין את יכולתה של גרמניה להפעיל לחץ, במיוחד מול מדינה כמו רוסיה שעוקבת בתשומת לב רבה אחר תגובות המערב לפרובוקציות שלה.

אפשרות אחת לגרמניה, כך מציע ספנייל, היא לנקוט צעדים חד-צדדיים וחזקים יותר. למשל, גרמניה יכולה לאכוף סנקציות על ידי חסימת ספינות רוסיות המעורבות במסחר מוצל ברוסיה דרך הים הבלטי. גישה זו תטיל עלויות כלכליות על מוסקבה מבלי לעורר תגובה צבאית ישירה. ספנייל רואה בזה אסטרטגיה מחושבת שמשייכת איזון בין הפעלת לחץ על רוסיה לבין הימנעות מפעולות בולטות שעלולות להוות דלק לתעמולת הקרמלין.

עם זאת, ספנייל מזהיר כי המשך הימנעות מצעדים חזקים יותר עלול לעודד את רוסיה להמשיך במעשיה. תגובה מוגבלת מעניקה למוסקבה את הביטחון שהיא יכולה להמשיך לנהל את פעולותיה ההיברידיות בלי לשלם מחיר משמעותי. הוא מסביר כי מעמדה של גרמניה כגורם מרכזי בנאט"ו מבטיח שהפעולות שלה, או אי-הפעולות שלה, ישפיעו על הברית כולה וישפיעו על הדרך בה מדינות אחרות רואות את איומי הביטחון מרוסיה. ספנייל מסכם שאם גרמניה רוצה לבלום את מאמצי הקרמלין לערער את אירופה באמצעות לחימה היברידית, עליה להפגין מעמד נחוש יותר, גם אם הדבר דורש פעולה עצמאית של גרמניה ולא החלה באישור רחב מהאיחוד האירופי.

מה נאמר ומתי

הנקודות שמעלה המאמר, והרגע המדויק בהקלטה שבו כל אחת מהן נאמרה. לחיצה על כל זמן למטה תפתח את ההקלטה בנקודת הזמן המסוימת.

• גרמניה האשימה באופן רשמי את רוסיה בתכנון התקפת רחפנים בשדה התעופה בלייפציג, לפי ויליאם ספנייל. 05:58.
• גרמניה טרם הפעילה את סעיף 4 או סעיף 5 של נאט"ו, על אף שהתקרית התרחשה בשטחה, על פי ספנייל. 09:47.
• תגובתה המינימלית של גרמניה משאירה אותה חשופה ללחצים נוספים, כפי שציין ספנייל. 12:15.
• שתי תקריות רחפנים התרחשו בשדה התעופה לייפציג ב-4 וב-5 באוגוסט, מסביר ויליאם ספנייל. 01:10.
• ספנייל מתאר את שדה התעופה בלייפציג כמרכז לוגיסטי חשוב למאמצי הסיוע לאוקראינה, שבו מרכזים אספקות לפני העברתן לדרום-מזרח פולין ולבסוף לאוקראינה. 01:22.
• במהלך התקרית הראשונה, מטוס מטען מדגם AN-124 שנשא נשק מצרפת לאוקראינה דרך לייפציג נפגע על ידי רחפן מרובע שחנה בשדה התעופה, לפי ספנייל. 03:10.
• הרחפן נשא 800 גרם חומר נפץ אך לא התפוצץ; הוא נפל לקרקע, כפי שתיאר ספנייל. 03:37.
• החוקרים גילו את שרידי הרחפן שעות לאחר מכן שכללו כרטיס SIM שהעיד על כך שהופעל מרחוק. 04:03.
• לא ברור אם מפעיל הרחפן היה ממוקם מקומית או במדינה זרה. 04:03.
• ספנייל מדגיש את התחכום בתיאום הנדרש לביצוע ההתקפה, מה שמעיד על מעורבות מדינה סבירה. 04:03.
• בתקרית השנייה, מטוס מטען מדגם בואינג 757, שגם טס מצרפת ללייפציג, התנגש עם רחפן כאשר הפסיק נחיתתו בגלל סגירת השדה בעקבות התקיפה. 04:55.
• הרשויות לא הצליחו לשחזר שרידים מהרחפן השני כדי לקבוע את מטרתו, מדווח ספנייל. 05:48.
• ספנייל מעלה שאלות על כוונת הרחפן השני, מציין את מוזרותו של רחפן המשוטט ללא כיוון לפני שפוגע במטוס. 05:20.
• גרמניה האשימה באופן רשמי את רוסיה בתכנון התקריות ומייחסת זאת למבנה הרחפן, יירוטי מודיעין, וראיות DNA אפשריות שלא אושרו באופן עצמאי. 08:01.
• רוסיה מכחישה מעורבות וטוענת כי ייתכן שההתקפות היו פעולות דגל כוזב מצד אירופה או אוקראינה, כפי שצוין במאמר. 06:07.
• קיימת ספקולציה כי גורמים מדינתיים רוסיים שכרו סוכנים מבלארוס או ליטא לביצוע ההתקפות. 08:13.
• גרמניה נמנעה מלהפעיל את סעיף 4 או סעיף 5 של נאט"ו בתגובה לתקריות, ספנייל מציין. 09:47.
• האופי ההיברידי של ההתקפות מסבך את הסף החוקי להפעיל את סעיפי ההגנה הקולקטיבית של נאט"ו, לדברי ספנייל. 09:00.
• נאט"ו הפעיל את סעיף 4 בשנה שעברה בתגובה לרחפנים רוסיים שחדרו לשטח הפולני ומטוסי קרב רוסיים שחיללו את המרחב האווירי של אסטוניה, אך לא ננקט צעד דומה בהתייחס לתקריות בלייפציג. 10:32.
• גרמניה נקטה צעדים כגון סגירת קונסוליה רוסית בבון, סגירת מרכז תרבות בברלין והחמרת הגבלות על ויזות, מדווח ספנייל. 12:22.
• ספנייל מעיר שצעדים כאלה נועדו יותר להתמודד מול חשדות לפעילות ריגול מאשר לטפל ישירות בתקריות בשדה התעופה. 12:22.
• תגובתה המוגבלת של גרמניה עלולה לעודד את רוסיה להמשיך במאמציה לערער את היציבות האירופית. 12:15.
• גרמניה פעלה בעיקר במסגרת האיחוד האירופי במקום להסלים את תגובתה להתקפות באופן ישיר, מסביר ספנייל. 13:41.
• ספנייל מציע כי גרמניה יכולה לאכוף סנקציות על ידי חסימת ספינות רוסיות המעורבות במסחר מוצל ברוסיה דרך הים הבלטי. 13:01.
• ספנייל מזהיר כי התגובה הלא מספקת עלולה לעודד את רוסיה להרחיב את פעולותיה לערעור נוסף של יציבות. 12:45.
• ספנייל מסכם שגרמניה חייבת להפגין מעמד נחוש יותר כדי לבלום את מאמצי הלחימה ההיברידית של רוסיה ולשמר את ביטחונה של אירופה. 12:45.