מה יתקיים במקרה של תקיפה רוסית על מדינות הבלטיות במסגרת נאט"ו?

האסטרטגיה הפוטנציאלית של רוסיה לתקיפת המדינות הבלטיות

ויליאם ספניאל מסביר כי העניין של רוסיה במדינות הבלטיות אינו חדש, אלא מהווה הרחבה של האסטרטגיה הגיאופוליטית הרחבה שלה. נראה כי הקרמלין שוקל את האפשרות לתקוף מדינה החברה בנאט"ו במטרה להצית משבר דיפלומטי, שיכול להגביר את התמיכה המקומית בתוך רוסיה לגיוס מוגבר, במיוחד על רקע הסכסוך המתמשך באוקראינה. אסטרטגיה זו מתבססת על טיפוח רגשות של לאומיות ושימוש בפרובוקציות על מנת ליצור מתיחות וחלוקה בתוך נאט"ו.

ספניאל מציין כי זוהי אינה הפעם הראשונה בה רוסיה עושה שימוש בטקטיקות הללו. במהלך השנה האחרונה היו מקרים בהם כוחות רוסיים חצו גבולות, גם פיזית וגם מטאפורית. רחפנים רוסיים חדרו למרחבים האוויריים של פולין ורומניה, ורחפנים אוקראיניים, לכאורה תחת שיבושים של רוסיה, נכנסו בטעות לשטח לטביה. אירועים אלו, אף שהם קטנים מבחינה טכנית, גרמו לתקריות מקומיות, כגון התפטרות ראש ממשלת לטביה, והביאו את התוקפנות הרוסית קרוב יותר מאי פעם לשטח נאט"ו. בנוסף, מטוסים צבאיים רוסיים חצו את המרחב האווירי של אסטוניה, וחומרי נפץ בלתי מוסברים התגלו בנמל תעופה בגרמניה.

מעשים אלו מדגימים את מה שספניאל מכנה "קמפיין צער" שמטרתו לגרום לפרובוקציות בקרב חברי נאט"ו תוך שמירה על רמת הכחשה מספקת כדי להימנע מהפעלת סעיף 5 - סעיף ההגנה הקולקטיבית של נאט"ו. עם זאת, הפזיזות של רוסיה בפרובוקציות כאלו יוצרת סיכונים בלתי צפויים, שמשתרעים מתחום הדיפלומטיה הבינלאומית ועד להתנגשויות צבאיות.

כיצד נאט"ו הגיב לפרובוקציות הרוסיות

ספניאל מדגיש את הגישה המידתית של נאט"ו לפרובוקציות אלו. אירועים מוקדמים הובילו להתייעצויות במסגרת סעיף 4: הוראה שמאפשרת קיום דיונים בין מדינות החברות כשהשלמות הטריטוריאלית נתונה לאיום. עם זאת, נאט"ו נמנע ברובו מצעדי תגובה, ובחר להתמקד באסטרטגיות הגנתיות מתואמות בין החברים.

ההימנעות הזו מונעת משיקול אסטרטגי רחב יותר של נאט"ו. ספניאל מזכיר לנו כי "מתקפות פרובוקטיביות" אלו נועדו לעורר תגובות שרוסיה יכולה לנצל כדי להכשיר את עמידתה התוקפנית או לאחד את קהליה מתחת מכנה משותף של איומים חיצוניים. בכך שלא נפלה במלכודת, נאט"ו הצליחה להימנע מהסלמה של המתחים, אם כי הדבר מעלה חשש שתגובה שעלולה להתעכב תעודד את רוסיה להסלים את פרובוקציותיה אף יותר.

ייתכן שדילמה זו עצמה מסבירה את סיבת ביקורו האחרון של מנהל ה-CIA ג'ון רטליף במוסקבה. ספניאל מציע כי קהילת המודיעין במערב חושפת ראיות ספציפיות לאפשרות להסלמה קרובה מצד רוסיה, שתוכנן שלה נותר זהיר ביותר. בפנייה ישירה להנהגת רוסיה, משימתו של רטליף ניסתה לסכל צעדים אפשריים מראש תוך הימנעות מהסרת סודות לפני הזמן או מהבהלה מיותרת.

תפקיד המודיעין בעיצוב אסטרטגיית נאט"ו

לפי ספניאל, למודיעין תפקיד מכריע בהובלת אסטרטגיית נאט"ו. הוא מזהיר מפני הסיכונים הכרוכים בחשיפת מידע רגיש מוקדם מדי, מכיוון שהדבר עלול לכפות על האויב לשנות את תוכניותיו ואולי אף להשיג יתרון. לדוגמה, אם המודיעין יחשוף פעולת רוסיה חשאית פוטנציאלית באסטוניה, חשיפה מוקדמת עלולה לפגוע במאמצים ללכוד את האויב בתכניתו ולחזק את המענה באופן אפקטיבי.

ספניאל מבצע הקבלות לתקופה שקדמה לפלישה של רוסיה לאוקראינה לפני חמש שנים. הוא נזכר כי היה עיכוב מכוון בין המידע המודיעיני שהועבר באופן פרטי לבכירי הממשל הרוסיים לבין שחרורו הפומבי של דוחות מסווגים. אסטרטגיה זו אפשרה לממשל ביידן לארגן התנגדות בינלאומית לתוכניותיה של רוסיה. למרות שהאלמנט ההפתעה נוטרל, ספניאל מציין כי הקמפיין עדיין נתקל בקשיים, כמו סקפטיות מצד מנהיגים אירופאיים שתהו לגבי דחיפות כוונותיה של רוסיה.

בהתבוננות על ההתפתחויות הנוכחיות, ספניאל מזהה אתגרים דומים. למרות שסקפטיות אירופאית עשויה להצטמצם עם השנים, תיאוריות קונספירציה בקרב אוכלוסיות מערביות, שמפיחות ספק באמינות סוכנויות המודיעין, מציבות מכשול חדש ליצירת תגובה מאוחדת. הוא מדגיש את החשיבות של הפצת מודיעין אמין בצורה יעילה בקרב בעלות הברית ובציבור הרחב, במטרה להתמודד עם דיסאינפורמציה ולהתכונן להסלמות פוטנציאליות.

השלכות גלובליות ובריתות בינלאומיות

בבחינת הנוף הגיאופוליטי הרחב יותר, ספניאל מדגיש את הצורך של נאט"ו לטפח תמיכה בינלאומית מעבר למדינות החברות בה. הוא מציין כי מדינות בעלות השפעה רבה כמו סין והודו שמרו עד כה על עמדה נייטרלית, תוך ניצול כלכלי של קשריהן עם רוסיה ומעקב אחר המצב מרחוק. עם זאת, שתי המעצמות חולקות אינטרס משותף בהימנעות מחוסר יציבות גלובלית שעלול להיגרם מסכסוך מעצמתי גדול על אדמת אירופה.

ספניאל מציע כי שירותי הביון האמריקניים כנראה מנהלים קשרים מאחורי הקלעים עם גורמים מקבילים במדינות אלו כדי לעצב את תפיסות האיום המתפתח. הוא מוסיף כי אירועים דיפלומטיים מתקרבים, כמו ביקורו המתוכנן של נשיא סין שי ג'ינפינג בארצות הברית, עשויים להציע תובנות לגבי מידת הצלחת הגישה הזו.

בזירה הפנימית, השליטה של הקרמלין במדיה הרוסית מציבה מכשול משמעותי להחלשת התמיכה המקומית בפעולות התוקפניות. ספניאל טוען כי חשיפת הציבור הרוסי לאמת לגבי החישובים האסטרטגיים של הממשלה עשויה לפגום בתמיכה הציבורית לגיוס צבאי ולהחלטות נוספות הקשורות לסכסוך באוקראינה. עם זאת, מאמץ זה ניצב בפני התנגדות עצומה בגלל השליטה ההדוקה של הקרמלין על הנרטיבים בשלטון המדינה.

תחזיות לטווח הארוך ותסריטי ביטחון בבלטיות

ספניאל מעריך שתי השלכות משמעותיות ארוכות טווח של מתקפה על המדינות הבלטיות. ראשית, הפעלה של סעיף 5 באמנת נאט"ו, המחייב תגובה הגנתית משותפת, תציב את הברית למבחן האולטימטיבי. הוא מציין כי תרחיש כזה יהיה חמור יותר ממשברים בעידן המלחמה הקרה, מאחר שהשיקולים כוללים את הלכידות של נאט"ו ואת נכונות הקרמלין להחריף את המצב אפילו יותר.

בנוסף, ספניאל מעלה את הסוגיה הקריטית של הדרך שבה נאט"ו יכול להגדיר תגובה מדויקת ומתוכננת כדי להרתיע את המשך הפעולות הרוסיות תוך הימנעות מהסלמה מיותרת. כדוגמה, הוא מציע להתמקד בחיזוק משמעותי של תמיכה באוקראינה, כמו אספקה של נשק מתקדם יותר כגון יתרת הטילים מסוג ATACMS, במקום לפתוח חזיתות סכסוך חדשות בבלטיות. גישה זו יכולה להעביר מסר ברור לקרמלין תוך הקטנת הסיכון לסכסוך עולמי.

לבסוף, ספניאל מדגיש את חשיבות היוזמות הדיפלומטיות המתואמות, במיוחד עם שותפים כמו סין והודו, כאבן יסוד של כל אסטרטגיה ארוכת טווח. לשחקנים אלו תמריצים חזקים לשמור על יציבות עולמית, והם עשויים לפעול כגורמי הרתעה נגד אגרסיביות רוסית נוספת, בתנאי שהראיות והטיעונים של נאט"ו יהיו משכנעים.

מה נאמר ובאיזה שלב

הנקודות שנדונו במאמר, והרגע בהקלטה שבו כל אחת מהן נאמרה. לחיצה על כל זמן שנמצא מטה תפתח את ההקלטה ברגע המדויק.

• העניין של רוסיה במדינות הבלטיות אינו חדש, אלא מהווה הרחבה של האסטרטגיה הגיאופוליטית הרחבה שלה. 04:17.
• הקרמלין נראה ששוקל את האפשרות לתקוף מדינה החברה בנאט"ו כדי להצית משבר דיפלומטי, מה שיכול להוביל להגברת התמיכה המקומית בתוך רוסיה לגיוס מוגבר, במיוחד לאור הסכסוך המתמשך באוקראינה. 06:45.
• במהלך השנה האחרונה, רחפנים רוסיים חצו את המרחבים האוויריים של פולין ורומניה. 05:00.
• רחפנים אוקראיניים, לכאורה תחת שיבושים של רוסיה, נכנסו בטעות לשטח לטביה. 04:33.
• מטוסים צבאיים רוסיים חדרו למרחב האווירי של אסטוניה. 04:44.
• חומרי נפץ בלתי מוסברים אותרו בנמל תעופה בגרמניה. 04:50.
• אירועים אלו גרמו לתגובות מקומיות כגון התפטרות ראש ממשלת לטביה. 04:33.
• פרובוקציות אלו מהוות חלק מ"קמפיין צער" שמטרתו לגרות את חברי נאט"ו תוך מניעת הפעלה של סעיף 5 באמנת נאט"ו, סעיף ההגנה הקולקטיבית. 04:17.
• ספניאל מדגיש את הגישה המידתית של נאט"ו לפרובוקציות הרוסיות, שלרוב היא מגיבה דרך התייעצויות במסגרת סעיף 4 ולא באמצעות צעדי הסלמה. 05:00.
• נאט"ו נמנע מצעדי תגובה לפרובוקציות הרוסיות, ומתמקד במקום זאת באסטרטגיות הגנתיות מתואמות בין החברים. 05:00.
• מנהל ה-CIA ג'ון רטליף נסע לאחרונה למוסקבה, לכאורה כדי לפנות ישירות להנהגת רוסיה בנוגע למידע מודיעיני על הסלמה אפשרית. 00:18.
• ספניאל נזכר כי מידע מודיעיני ששותף עם בכירי הממשל הרוסיים לפני הפלישה של רוסיה לאוקראינה לפני חמש שנים שוחרר לציבור רק לאחר עיכוב מכוון, מה שאיפשר לממשל ביידן לארגן התנגדות בינלאומית. 06:45.
• ספניאל מזהיר מפני תיאוריות קונספירציה בקרב אוכלוסיות מערביות, אשר מערערות את אמון הציבור באמינות סוכנויות המודיעין. 09:01.
• מדינות משפיעות כמו סין והודו שמרו על עמדה נייטרלית, כשהן נהנות מכך כלכלית באמצעות קשריהן עם רוסיה, תוך מעקב אחרי המצב מרחוק. 11:04.
• שירותי הביון האמריקניים מנהלים קשרים עם גורמים מקבילים במדינות כמו סין והודו במאמץ לעצב את תפיסת האיום המתעורר. 11:32.
• ביקור מתוכנן של נשיא סין שי ג'ינפינג בארצות הברית עשוי לשמש הזדמנות למדוד את מידת הצלחת המאמצים הדיפלומטיים. 11:32.
• ספניאל סבור כי חשיפת הציבור הרוסי למניעים האסטרטגיים של הממשלה עשויה להחליש את תמיכתו המקומית בפעולות הקשורות לסכסוך באוקראינה. 11:48.
• ספניאל מעריך כי הפעלה של סעיף 5 באמנת נאט"ו במקרה של מתקפה רוסית על המדינות הבלטיות תהיה מבחן משמעותי עבור לכידות הברית. 09:01.
• נאט"ו נמנע מהסלמה על ידי חיזוק תמיכה באוקראינה, כגון אספקת נשק מתקדם דוגמת טילים מסוג ATACMS. 10:39.
• ספניאל מדגיש את חשיבות התיאום הדיפלומטי עם מדינות כמו סין והודו כדי להרתיע אגרסיביות רוסית נוספת. 11:04.